מלאכים בשמי ברלין, מסרטו של וים ואנדרס

עוברת אורח שבעיצומו של גשם קיפלה את המטרייה
ונשארה עומדת בגשם ונרטבה כולה
תלמיד שהסביר למורו איך צומח שרך מן האדמה
והמורה המופתע
עיוורת שגיששה אחר שעונה כשהרגישה בנוכחותי
נפלא לחיות רק ברוח
וכך מידי יום ביומו עד עולם
להעיד על הרוחני שבאדם
אך יש ואני מואס בקיומי הרוחני הנצחי
ואז איני רוצה עוד לרחף כך לנצח
אני רוצה לחוש בי משקל
שיגביל את קיומי ויצמיד אותי לקרקע
בכל פסיעה, בכל משב רוח
אני רוצה לומר
עכשיו, עכשיו, עכשיו
ולא כמו תמיד
מאז ולעולמים
כשכבר פעלתי והשתתפתי היה זה תמיד רק למראית עין
אל השולחן ישבתי למראית עין
אכלנו ושתינו למראית עין
כבשים נצלו לכבודי ויין הוגש לנו שם בחוץ
באוהלי המדבר – אך רק למראית עין
לא שהייתי רוצה מייד להוליד ילד
או לנטוע עץ
אך היה נעים למדי לחזור הביתה אחרי יום ארוך
וכמו פיליפ מרלו להאכיל חתולה
לקבל חום או אצבעות שחורות מקריאת עיתון
להתרגש לאו דווקא מרוחם של דברים
אלא סוף סוף מארוחה
מקו של צוואר
מתנוך אוזן
לשקר בלי להניד עפעף
לחוש אגב הליכה את העצמות נעות איתך
סוף סוף לנחש
במקום לדעת תמיד הכל
לקרוא
אהה
ואוהו
ואוי
ואבוי
במקום תמיד אכן ואמן
להיות פרא אדם, או להרגיש סוף סוף איך זה
לחלוץ נעליים מתחת לשולחן ולמתוח את אצבעות הרגליים יחף
כן, אני רוצה לכבוש לעצמי היסטורייה במה שלמדתי כמשקיף
נצחי ממרומים
אני רוצה לאחוז במבט
בצעקה קצרה
בריח נוקב
זמן רב והותר אני בחוץ
זמן רב והותר נעדר
זמן רב והותר מחוץ לעולם
תנו לי ואכנס אל ההיסטורייה
של העולם
ולו רק כדי לאחוז תפוח

כשהיה הילד ילד הייתה זו עת של שאלות
מדוע אני אני
מדוע איני אתה
מדוע אני כאן
מדוע איני שם
מתי התחיל הזמן
היכן מסתיים החלל
החיים תחת השמש, כלום אינם רק חלום

אני קופץ למים
זה ביטוי אנושי עתיק ששמעתי תכופות
רק היום אני מבין אותו
עכשיו או לעולם לא
רגע המעבר
המעבר קיים
אך רק כל עוד אנחנו בתוך הנהר קדימה
במעבר הזמן
במעבר המוות
ארד מנקודת התצפית
של אלו שטרם נולדו
קודם כל אעשה אמבטיה
אחר כך אלך להתגלח
רצוי אצל גלב טורקי
שגם יעסה אותי עד קצות האצבעות
אז אקנה לי עיתון ואקרא בו
מן הכותרות הראשיות ועד להורוסקופ
ביום הראשון אדאג שישרתו אותי ותו לא
מי שיתקל ברגליי הארוכות
יצטרך להתנצל בנימוס
ידחפו אותי
ואדחוף אחרים
בבית הקפה המלא
ימצא המלצר מייד שולחן פנוי בשבילי
ברחוב תעצור לידי מכונית שרד
וראש העיר יסיע אותי כברת דרך
לכל אראה מוכר, ואיש לא יחשוד בי
לא אומר מילה
אך אבין כל שפה
כזה יהיה יומי הראשון