מיפעל מיחזור הנייר של קיבוץ חוף מבטחים מנפיק מניות לבורסה

אחד המנהגים המוזרים ביותר בציויליזצייה של העולם המערבי

ג'נטלמן אמיתי תמיד יושיט את היד עם ממחטה לאישה דומעת ובוכה

זו מסורת של נמוסים

אבל

המנהג נוצר עוד בשנים שלא היו ממחטות נייר שזורקים לפח
היו רק ממחטות בד

בממחטות הבד הגברים היו מקנחים את אפם
דברים שיוצאים מהאף
נזלת, או סמרקים
ושאריות אבק
והרבה הרבה חיידקים

אז מה כל כך אצילי
בהעברת מטפחת
מלאה חיידקים
לאישה בוכה ומנוזלת
?
לעורר בה מחלות נוספות
???
האם יש רמז
בנוזל הכמעט שקוף של נזלת
הדומה עד מאוד
לנוזל השפיכה של הגבר
בעיניי אישה המוכנה לחלוק בטוב וברע את חייה עם הג'נטלמן
שהיה קשוב לבכייה
???

האם אם אישה נוטלת את המטפחת
כאילו אומרת
אני מוכנה להתערות איתך, או יש לך אור ירוק להמשיך לחזר אחריי
אני אחרי המעשה האצילי שלך"
לנצח נצחים שלך
"ומוכנה לקלוט לתוכי את השפיכה

וממשיכה - "אני רוצה את הילדים שלי ממך
!!!
"!!!ואני אטול את בגדיך ואת מטפחתך לעשות כביסה

אבל כדי לחשוב על זה, צריך שני פרטים נסתרים

האחד הוא
את מטפחת הבד ניתן לשטוף, לכבס, ליטלות בשמש עד התייבשות
והשני הוא
כמה יערות של עצים המעניקים לנו חמצן
אנו כורתים
לתעשיית הנייר
???
ואם כבר
למה לא בכל רחוב ועיר בארץ
אין פח גדול לזרוק ניירות למיחזור
כמו בעולם המערבי
???

ועוד דבר פחות חשיבות
אצל כל פסיכולוג או פסיכיאטר
ישנה בדרך כלל על השולחן חפיסת ניירות מוכנה לבכי ונזלת

ומה שמטריד אותי
למה אף פעם לא הגעתי למצב בו שיתפתי פסיכולוגים על חיי
עד בכי
האם אני חריג
משאר החיות
שזקוקות להקשבה
אך לא פותחות את המעיים או הלב
לבכות ולבכות
להוציא רעלים מהגוף
???
ובכלל, עוד שאלה עקרונית אחת
למה הצליל הנוראי כתקיעת שופר לקינוח האף
הוא לגיטימי
לקנח אף בפרהסיה
ולא לקנח בשירותים
למה יש לכך זכות גם אם זה במטבח או בארוחת ערב רומנטית
???

שמעתי פעם על איש הבוחן את הנייר או הבד
לאחר קינוח אפו
כאילו איזה מכרה זהב או ציור הוא ימצא שם

אבל גם מצאתי אמן שהחזיק בקערות את צואתו עם תאריכים מדוייקים כתובים על נייר לקצב הסדר שלו

בל היה אמן נוסף שחתך את איבר מינו ושם בפורמלין
כשבכל מאודו רצה להיות אמן מצליח
אבל כולם זוכרים
את האמן שחתך את הזיין
אבל לא זוכים את שמו

הייתה לי פעם מורה לאמנות
ששלש שנות הלימודים
בשיעורייה
קינחה את אפה בנייר או מטפחת
וטענה שכבר חמש שנים היא מצוננת וחייבת לקנח את האף

וכבר חשבתי מתוך המגולומניות שלי
שיושבת בסמוך לאגו
שיושב סמוך לביטחון העצמי נמוך
שיושב ליד הפראנויות
שאני הגורם למורה לקנח את אפה, כי אני המייצר בה
את המחלה הפסיכוסומאטית

שמעתי פעם על אישה אומרת לחברתה
"מחר יהיה לחם וגבינה שעועית ופטרוזילהה"
והבנתי שהיא מדברת על היציאות מאחוריה
שמתעכלות היום, של הלחם והגבינה השעועית והפטרוזילה
שהן מה שייצא מאחוריה לאחר עיכול
את מה שייצא מחר מישבנה

שמעתי על אישה
שכשנכנסים לה לישבן
היא מזייפת אורגזמה
אמיתית או מה שלמדה בסרטים כחולים


שמעתי על ילדה קטנה
שהיה לה בד שהיא קראה לו נני
אשר הייתה מניחה אותו על איבר מינה
ומאוננת
ולאחר מכן מניחה את הנני על האף שלה
להריח את ניחוך עצמה

שמעתי פעם על אמן
שעשה עם בד הציור שלו אהבה מלאה תשוקה
ושפך את אונו על הבד

שמעתי על גברים רבים
שאוננו בהביטם על חוברות מין

שמעתי בדיחה על גברים
שהניחו על פני בת זוגם
עיתון של מין

שמעתי על גברים חוזרים בתשובה
שזה לא צחוק
אלא אמת לקיים אהבה
מבעד לחור בשמיכה

שמעתי על קבוצות צעירים במסע של ארבעה ימים
שנטלו עימם
נייר טואלט ומצית או גפרורים
לשרוף את נייר הטואלט
כדי לכבד את הטבע
ולהעניק לטיילים אחרים
את שמורת הטבע
כפי שקבוצת הצעירים במסע של ארבעה ימים
לא השאירו תזכורות של לכלוך במקום
ויכבדו את הגילויים
של הטיילים האחרים שיבואו למקום גם אחרי שנים

כמובן ששמעתי שאת המת עוטפים בבד
לפני הקבורה
ושאם ימאי מת באוקיינס עוטפים את גופו בבד עם כמה כיכרות לחם
והדגים שאנו אוכלים יום יום
הם דגים שאכלו מלחים שמתו ונזרקו למים
האם זו יוהרה
להקבר
על הגבעה מול נהלל
יחד עם אסי דיין יונתן גפן, או מאיר שלו
שאני מתוכם הסופר הרביעי
שיצא מאותו בית ספר יסודי

שמעתי על פמפרס
שהחליפו את החיתולים מהבד

ולמה פיסת בד של צייר מפורסם שווה מיליונים
(ופיסת הבד (החיתול של פעם
לא שווה אפילו כמה שקלים, לא יותר

שמעתי על אישה שיש לה בידה

שמעתי על אישה שיש לה חור עמוק באדמה לצקת

שמעתי על אישה שמסתובבת תמידית עם רוקט-פוקט מרטיט
והיא גומרת עשרות פמים ביום
על כן היא לא מחפשת ממש מין זמין

שמעתי שבימי היותנו בני אדם שהתפתחו מאדם קדמון
לא היה לאדם הקדמון
בידה
או בור להטלה כשירותים צבאיים
לא מטפחות, ולא בדים
והם השתמשו בעלים

שמעתי על אישה
רבויית מין
שמנקה עצמה במטפחת
ספוגת זרע
לאחר מעשה שיגולים

שמעתי על אישה נשואה
שבנה הוא צאצא
שלה
שדומה שתי טיפות מים
של השכן הנשוי בבית ממול

שמעתי על אישה
בחוף נודיסטים
ששום בד או ממחטה
לא מסתירים את איבריה המיניים

שמעתי על אישה נשואה
שחשה אי נוחות
על כן היא שולחת את בעלה
לקנות נייר טואלט
כי זה מביש שגם היא בן אדם ומחרבנת

שמעתי על אישה לא בתולה
שבערב יום החתונה, לאחר המיזוג
הציגה מהחלון את הסדין האדום
אך הסדין היה כחול
וכל הצדיקים צועקים
שתי מילים ברצף
"עד המרה, עד המרה, עד המרה"

הזדהתי עם דמות בספר של קושינסקי
על קנאת נשים בכפר רחוק
שהגברים שלהן
נמשכו רק אליה
אל האישה האחת היפה מכל
אז הן סתמו את פיה בבד והחדירו לה בקבוק זכוכית
ודרכו ולחצו על ביטנה
עד שהזכוכית של הבקבוק נשברה לרסיסים בתוכה

שמעתי על אישה
ועל עוצמת ההרגשה
ברגע בו ילדה את בנה

שמעתי על אישה
שאחרי ארבע לגימות של וודקא
תעשה הכל כדי למצוא בן זוג
אז היא מוצצת באיכות גבוהה
לכל מי ששיכר אותה

שמעתי על אוריגמי
דברים שניתן לכנות בשמות
שעשויים רק נייר
או מטפחות מנייר

שמעתי עוד רבות
על בדים ומטפחות

כמו סידור נייר של מפיות בכל אחת מהמסעדות הנחשבות
ובכל מלון של שלש ארוחות
סידור בין בוקר לערב
בגיוון צבעים וקיפולי הממחטות

ואני יודע מאמא שישבה בכסית
איך רשמו דמויות על נייר מפיות
שכיום שוות ערך כספי לאספנים
בנכונות שלהם למכור את הרכב העתיק ממועדון החמש של רכבי אספנות

ומחיי אני יודע לגלגל מריחואנה וחשיש
בנייר של ריזלה
בפשטות
כמו להניח מטפחת על ברכיים
לפני הסעודות
או לגלול קצת ג'ארס מתחת לשולחן בלי תשומת לב של יושבי השולחנות ליד

ואם נחזור אחורה בזמן
בסוף שנות החמישים
לא דיברו מעולם בין אם ובת
על רגע בו בפעם הראשונה
שהגיע המחזור
ובנות צעירות השתמשו בתחבושות
ולא בטמפונים
ולא בפדים עם כנפיים או לא

ובכל זאת ככל שהעולם מתפתח ונפרצים בו גבולות
וכבר קיימות בעולמנו גלולות נגד הריון
עדיין הנשים סופרות את ימי הנידה
ואת הרגעים של ביוץ
ועדיין משתדלים לסמוך על ימי הנידה כימים בטוחים לחדירה

אז, האם תספגו את העובדה שאתם מקנחים דמעות ונזלת
בממחטה משומשת
???