ירושלים ציון עיר מדינה כוותיקן ברומא

כל שאני רוצה זה שלום
שלום קר או שלום חם או נתח שלמה לאיזור חלציי
piss או peace או piece
נשק חם
נשיקה
תשוקות וחשקים
נשק קר
רצח בדם קר
משהו מריר לשונו החצוייה של הנחש
שנותר בתפוח הדעת
שהגיש
במראהו הפאלי
לחוה
שהביטה בעונג
בפיגיונו המזדקר
של אדם
.
שורות קצרות
שיטת הצימצום
שכן לי יש אות
ובכל אות
מופת
ולשכני
אות
ואותה
אות
סימן
והסימן אורב
כאוייב
הצר על ביתי
או קול עורב
השוכן כהבל
קריאתו
בהבל
ריח מקורו
כהבל
בין אדמה לבין שמיים
כרצונו
של קיין
בשל צאנו של הבל
על כר מרבד החיטה של קיין
כחטאו
וברוצחו
.
להשתין
TO PISS
זה לקבל
מים מהשמיים
ולהשיבם
לאדמה
.
להשלים
TO MAKE PEACE
זה אותו הדבר
להפוך שנים על שנים
לארבע עונות
את האדמה - לזריעה, צמיחה, יבול וקציר
ולתת מעשר לעני
או אביונה רוגשת
לנקבה
לתת בשביל שלום
בין שני צדדים
בין המין היפה
לבין המין החזק
את פריים

לתת חלק כלשהו
TO GIVE A PIECE
צאצא לעולה
או
פשוטו
לאכול
על מזבח הברביקיו
בעידננו
ובשמחה חה חה חה לעיד
לא את צאצאנו אנו
אלא את צאצא שכננו - אויבנו
עמיתנו - רענו , כי רע הוא
.
בימי כיבוש הארץ המובטחת
לא ידענו אנגלית
ולא ידענו להזיז את התחת
.
כבשנו
.
כבשנו לכבשנו עוד שטחי מרעה
את מרעה רעינו
ראינו
וחמדנו
ורצחנו בהם
ועשינו בעי וביריחו שפטים
.
כעת העט אומרת כעיט מצביא משמיים
לתת את שכבשנו
.
להשיב
ולא לחוש בושה
.
לדעת
זה
לדעת לתת
.
אנו החזקים
אנו היפות בתבל
אם לא ניתן
ניבול
מלשון ננבול
ולא מלשון
קללה
או שמא ניבול פה
.
לתת חלק בשביל שלום כדי לא להתפס משתינים בקיר
.
to give a piece for peaceful piss!
.
אז עשינו טוב לעולם
התפזרנו בכל הגלויות
לו נטמענו לא היינו חשים גולים
מה איכפת היה לנו
במקום לחגוג את חנוכה
לשים
פסל צלם
במקדש
?
אז שמרנו 2000 שנים על תריג מצוות
לפחות התכוונו לכך
ואז
החארות האלה עם האף הסולד העיניים הכחולות והשיער הצהוב
בשם סמל צלב הקרס
(שהוא אגב סמל הודי)
התחילו לאדות אותנו ולהפיח את עפרנו לאפר ועשן
במזבחי ענק
בארובות אל השמיים
רבבות רבבות רבבות
אז ברחנו
ברחנו כל עוד נפשנו בנו
נו
.
נו...לאן אפשר לברוח...במקום להתפזר כאפר ברוח
???
למקום בו לא נהיה מצורעים חולי רוח
למקום בו נהיה ענוים ואנשי רוח
.
אנשי רוח - אנשי ספר
אל אותו מחוז
אותו כבשנו
שכן זה רכושנו
נתקיים על אדמות הברון רוטשילד לצד שכננו
.
אהה
פלשתינאים
אהה
הם הלא אותם פלישתים
הבה נתחכמה להם
נשכים לגרשם או להורגם
ונשכון גם על אדמתם
שכן בשם הספר
ספר ספר הספרים
הרי הוא
קנייננו
ואדמותינו
קנייננו בין פרקיו
.
אז מה עושים עכשיו
???
חוזרים אחורה 2000 שנים
או רצים עם הקדמה
עוד מעט בני אדם ישבטו (מלשון שיבוט) בני אדם
ונהיה לא בצלם
אלא
אל אלי אלהים
.
אז או שמפסיקים, עם הפרוגרסייה
או שנכנסים אל הרגרסייה
.
על דקה קטנה של גראס
חושבים
בינה
ומקבלים עוד דעת
.
דעת היא טריוויה בקלפים
.
בואו נתחלק
אתם תקחו אס אללה ומלך
ואנחנו
גפרורים וארונות
עם הג'וקר
הקבה
.
הקבה
המלך
העירום
.
או אם תרצי שוטה הכפר
ליצן החצר המשטה בכולנו
ואני חד משמעי וחד כוונה
אילולי לא היה שוטה הכפר אותו אחד שהוא גם ליצן החצר וגם המלך העירום
לא היה משטה בנו בני בריתו
לומר
אל תעלו את צאצאיכם עוד לעולה
כי יש מלאי איילים יעלים כבשים ופרים
עד כי בטני התמלאה עד שובע

ואם היה אומר כך
ואנו עוד מטווחים ילדים בסיכול ממוקד
בשטחים שכבשנו
שיכולנו כבר מזמן לתת
וגם בנו גפרורים ניצתים
גם בנו חיילים נופלים
נופלים
נוף ופאלי
עץ או פאלי
עץ מורשת אבות
שורשים של עשבים שוטים
חותכים עורלות בטכס פאגני
מה עוד אומר
אם הסתבכו נפתולי מחשבותי
רק רציתי לומר
שמתים
רק כשיודעים
.
לזה אני קורא שלמות המוות
.

בני אדם יוצרים ונוצרים רצון רכוש ולא טריטוריות
את הטריטוריה "אמא אדמה" נתנו האלוהים
האלוהים הם רבים
זה לא אל אחד
אלו אומנם לא צלמיות חימר כפי שאיבחן אברהם אבינו
אבל זה יותר קרוב לאלים במיתולוגיה היוונית
את המכשיר הזה המחשב המכשף שהוא לפעמים המעלה באוב שלנו
יצרו במשך עשרות שנים אלפי אנשים שהיו מכורים לדבר
וגם האמינו כמו בווינדואוס של מייקרוסופט שאפשר לעשות מזה כסף
יוצרים ג'וקים וכמתוך רצון נוצרים רכוש
את החומר בטבע הנקרא כסף
SILVER
או זהב
אנחנו לא יכולים ליצור
אין לנו את אבן החכמים הידועה והסמויה
את החומרניות והרכוש אנו קונים בכסף
MONEY
מזרח תיכון חדש יכול היה להיות דווקא
לנו הישראלים מכונת כסף ועושר גדול ורב

החזון שלי
באופן אישי
לראות את ירושלים הופכת כמו הוותיקן
לעיר מדינה
של כל האומות המאוחדות
.
אהבה
אמונה בכח האהבה
לבני אנוש בכללם
ולקרובים במיוחד
לבשר כבשרך
והמראה הכסופה הנוצצת בזוהר עליון
שתתני לאהובייך להביט כאילו אלייך מביטים הם
אך בעצם השתקפותם במראה
היא זו שתגרום להם לראות נכוחה את כח האהבה והטוב שבחיים

יש ספר שכתבתי
ספר שלא יצא לאור והוא גנוז אצלי כבר מספר שנים
זהו ספר שמתאר את חווית הסבל של אדם החווה מה שנקרא בעגה המיקצועית פסיכוזה
ובג'רגון שלי
:
תובנה מוגברת
.
יש רק דבר אחד שהוא החופש של כל אדם
והדבר הזה הוא
לחשוב
להגות
להזות
לדמיין
ובמידה ונדמה כי ערך זה נקשר בחבלים ונאסר וגלוי לכל דיכפין
אין אלא
ליטול את המתנת חיים הזו
וללכת הלאה
.
כל הסוד של שינון הספרים
אצל כל חסיד יהודי דתי
הוא הידיעה
שהוא לא מסגיר את מחשבותיו הפרטיות לעיני כל
.
פרפקציוניזם
זה פשוט
פרפקט
ציוני