בדואים

שעת לילה מאוחרת
עולמי הפך מואר לפתע
עת התפכחות בראשי
הבקר ,בקר יום א
אני
חייל בצבא ההגנה לישראל
המשרת כצלם צבאי
באתי לבסיס מטכל, מחלקת פרט, אגף כח אדם של צה'ל
חתמתי על נשק גלילון
מחסנית אחת
וקצינה אקדמאית בשם לילי
שעלתה מברית המועצות לפני שתים עשרה שנה

קיבלתי משימה ללוות את לילי הקצינה לשטחים הכבושים
בהתחלה לא זכרתי את תורת אחזקת הנשק בהצלב על גופי
וכולי כאבתי נורא
תוך שעות ספורות התרגלתי לנשק
כאילו הוא נשאר עלי מיום גיוסי
הנשק נהפך פתאם לסמל מין עבורי
כל כך אלגנטי
יושב על ישבני מאחור
או בקידמתי דוחק מתניי
ומתלבש על עצמותי
כאילו נועד לדשדש בהן לעולמים
חשתי כאילו חזרה אלי גבריותי

הנשק הפך יקר לי פתאם
גלילון תוצרת ישראל
סמל של כח והגנה
הופך אותי לאלהים על יד אזרחים
אני בחור מוזר בתור חייל
נעליים אדומות של צנחנים לרגליי
כומתת נחל ירוקה כצבע הדשא או המריחואנה לראשי
ותגיות "צלם צבאי" לכתפיי
חייל קרבי
וג'ובניק כאחד
רוצח נפשות בפוטנציה
ויוצר יש מאין בו-זמנית

הנסיעה לשטחים הכבושים עברה מהר
והותירה אותי מלא התפעלות
נסענו בכביש חוצה שומרון
אני-מחסנית בהכנס
נשק נצור
תנועת בוהן אחת מעבירה הנשק לאוטומט
תנועת יד שניה בזריזות דורכת
ומכניסה כדור ראשון לקנה
לא
לא מבצע הפעולות
רק חושב עליהן
ועל הכח האלהי המוקנה לי ביד

כמה אנושית היא היכלת לקחת חיי אנוש
כמה אלוהית היא היכלת לחוס עליהם
כמו ילד קטן שיחקתי בנדמה לי
ודמיינתי
חוליות ערבים בצידי הדרך
מתקיפות את כלי הרכב בו נסענו
ואני
מציל את לילי הקצינה האקדמית, מפניהם

השיחה עם לילי היתה קצרה ולא מרתקת במיוחד
היא נראתה לא פחות מכוער ממראה של חזיר
שומנים גדולים נוטפים ממנה
אפה הסולד מותיר
נחיריים פתוחים קדימה
אל המתבונן הנדהם
לא רציתי לדבר איתה
המשכתי לפנטז את גבורתי
בחיסול כנופיות ערבים
שהשליכו רימונים צהליים על הרכב הדוהר
בפנייה למרכז התעשייתי- לשם הייתי צריך ללוות את לילי
ראיתי מכונית משטרה ושוטר בודק רשיונות של נהג ערבי
הגענו למפעל דפוס

לאחר כוס קפה שהכנתי לי
(ובטוב לבי גם ללילי)
הודעתי בפומבי שאני יוצא לטייל באיזור
לראות את המקום, להכיר קצת
הרי מתי ייצא לי שוב להסתובב בשטחים כבושים מרצוני

לילי הצטרפה אלי לטיול הקצר וכך יצאנו
לילי
הרובה
ואני
כשהלכנו במעלה הרחוב הופיעו לעומתנו שני ערבים
לילי לא היתה בטוחה בערביותם
ושאלה בסגנון שהפתיע אותי
האם שני הדברים האלה ערבים
עניתי שאלה אכן ערבים
אבל הם בני אדם אדם ולא דברים
לילי היתה לרגע בעמדת כוח
מוגנת על ידי חייל עם נשק
חשבה לה על הפרעות בלנינגרד ובגדנסק
והחזירה עין תחת עין
לעם הכבוש על ידה
היא אפילו לא תיקנה את עצמה
ובכך אותי
בהסבר
שהיא התכוונה לדעת האם שני הדוורים האלה הם ערבים
אבל הם היו פועלים קשי יום
ולא דוורים
והם היגיעו לאיזור התעשייה בשעה מאוחרת
לבטח משום שעברו הרבה בדיקות ביטחוניות, של כוחותינו
ולבטח אחרי לילות
בהם חיילינו הטובים חודרים לבתיהם בשעת שנתם
בחיפוש אחר מבוקשים
נוכחתי לראות את הקצינה היהודיה
יוצאת רוסיה
שחוותה אנטישמיות בילדותה
והנה היא ימנית קיצונית שונאת ערבים בשל ערביותם
שונאת כי פוחדת מהם פחד מוות
ניסיתי להסביר לעצמי
ולאחר מכן ניסיתי להסביר לה
שאנטישמיות
מאז ומעולם נבעה מקנאה ומפחד
אך היא לא הבינה
לא רצתה להבין
ולא קיבלה
חזירה, בהמה טמאה

ישוב ערבי
ליד ישוב יהודי
ליד ישוב ערבי
ליד
......
בדרך ראיתי את הכתובות לגאולת פלסתין
ואנטי ציון על קירות הבתים
הכתובות היו ברובן מחוקות
אבל ראיתי

חזרתי למפעל עם לילי
לאחר שעברנו שוב ליד הצומת עם השוטר
והנהג הערבי יושב קשור עם אזיקונים
מאחורי דלת הסורגים של רכב המשטרה
היה בי ריגוש מהמקום
דווקא באותו מקום שהיה צומת מקשר
בין היישוב היהודי המוגן
לכביש המקשר ישובים יהודים
לכפרים ערביים

חשתי חלק מהקונפליקט

הותרתי את לילי הימנית קיצונית במפעל
וחזרתי, אני והנשק לצומת
ישבתי שם שעות על גבי שעות
מחכה

הייתי חייל מוזר מאד ובודד
כלי רכב שנכנסו או יצאו
הותירו מבטי אנשים בוהים
בוחנים
מסוקרנים למראה החייל הבודד
הדרוך
העומד בעמדת היכון
לכל מצב אפשרי בלב השטחים הכבושים
במיוחד ריגשו אותי כלי רכב צבאים
עם קצינים שהסתכלו בתימהון בחייל המוזר
עם התגיות המקצועיות
במקום שלא התאים לו
ולעדינותו
כל אחד מנסה לחשוב מי מיקם את החייל המסכן במקום שכזה
פה נרצחו אנשים
על הגבעה מעבר לכביש
במקום בו עבר עתה רועה צאן עם עדר עיזים
בדואי, חשבתי, וצדקתי
המלך הבדואי הלך בקצב איטי
עדר העיזים שמע לקריאותיו והלך על פי קיצבו
לפני העידן המודרני
עת לא התקיים המושג אינדיבידואל
יכול היה להיות מלך על בני אנוש
ממש כשם שדוד המלך רעה עדר צאן
מלך על עדר עיזים
מלך על בני אנוש
כאילו היו עדר כבשים
הרועה הבדואי הלך לאיטו
אדם אחד בלבד על גיבעה המתנשאת מולי, מעבר לכביש

מנסיוני בעבר למדתי שיש סבירות
כי באמתחתו שקית המריחואנה השבועית שלו
סיגריה מגולגלת
לסיגריה מגולגלת
לקצב האלוהים לקצב הקיום
ורציתי גם
חשבתי לצעוק לו
ווקאף ואללה באטחק
אינטי עראבי
תעאל הון
ייש עליקה כייייף
?חשיש
תביא מן אל כיייף שלך לפה
אך הרועה עבר עם עדר העזים שלו ונבלע במורדות הגיבעה

אני בצומת
עושה רושם של שומר מאד על המקום
על הצומת, על הישוב היהודי

לפתע היבחנתי בעדר עיזים נוסף שצץ לו מן האדמה
ואחריו עוד דוד המלך
בדואי זקן אחר
אשר הלך באותו נתיב
כשעיזיו מלחכות את שיחי הסירה הקוצנית
ובו בזמן מחרבנות גללים שחורים בעלי ריח מפתה
הם נעו במעלה הגבעה ונעלמו בבת אחת מעבר לרכס
היה ברור לי שיופיע, כשהופיע הרועה השלישי ועדרו
הפעם לא אפספס
חשבתי
ונטשתי משמרתי
הלכתי לעומתו
והוא ועיזיו לעומתי
הנה אני כבר מתחכך בעיזים השחורות המדיפות ריח עיזים
מסתכל באחוריהן של העיזים
המתייחסות אלי כאילו הייתי סלע יציב וסטטי
ומתפלא עד כמה נאה הוא החריץ
ממנו יוצאים הגללים הקטנים והשחורים האלה
אהלן... וסהלן... החלפנו איש לרעהו
אני אוחז בנשק הדרוך והנצור
והוא במקל הקדוש והעתיק מקל רועים
עזרתי לדוד באיסוף עיזיו
וכמעט פתחתי בנאומי המאולתר בנוגע לשקית המריחואנה
הבטתי בו מקרוב
הוא היה בדואי רועה צאן
שיש להעריץ את הפשטות של חייו
ואני חייל ירוק
חמוש בתת מקלע גלילון
דרוך ונצור
ילד מפוחד וכואב כאבים של חיים במוח מעורפל
והוא לא רואה אותי בבושתי ובפחדי
הוא רואה בי את המאיים
היהודי הכובש הרע ההורג
הוא לא פלשתינאי
הוא בדואי
הוא זה שישרוד אחרי ואחרי נכדי
ואחרי כל הפלשתינאים בעולם
הוא ישרוד אחרי גילגולים רבים
של אימפריות שיקומו ויפלו
עצרתי
הוא המשיך ואף לא הביט לאחור
לא מעניין אותו מי כאן ומה כאן
כל עוד לא פוגעים בו כנודד נצחי

רצתי אחריו וצעקתי לעברו
היהודים התבוללו בקסם המערב
בקסם החידושים של העולם הצועד לעבר מודרניזציה
היהודים המירו דרך חייהם הפשוטה
שהתקיימה על עשרת הדיברות
אתם, הבדואים
חיים על חוקי היסוד עד היום ובגלל זה

הבדואי העיף אלי מבט וחשף את שיניו בחיוך זקן
אני המשכתי בהליכתי אחריו ובנאומי
היהודים החרדים הם כדוגמא
לעם כולו שהחל להתפתות בעיקבות התשובות לשאלות
בעקבות החיים הנוחים והקלים
שאימפריות קמו ונפלו בגללם
היהודים החרדים פסקו מן המירוץ המטורף הזה
אך באיחור רב
עתה הם נשארו תקועים עם איסורים
שהנהיגו באמצע המירוץ
הם לא חיים על עשרת הדיברות
כי אם על שאלות
שעלו עם ההתפתחות במירוץ המטורף
בו הם נטלו חלק
המרוץ המטורף הזה מונהג מאז ומעולם
על ידי אימפריות שלמות
המאדירות את שמן
על פני העולם ומותירות אחריהן אבני מדבר שגולפו להתפורר בקצב בלתי נראה

הבדואי הזקן החיש את צעדיו. ואני -אחריו
החרדים שחושבים שהם יהודים
הם דוגמא לצאצא של אדם וחוה
שחשבו שהם נגסו מהתפוח יותר ממה שאלוהים יודע
הם חשבו שבמרוץ התרבות והשכל לשאול
הם ימצאו פירצה מגן העדן
(שיכלו של אלוהים)
וימצאו מקום טוב באמצע להשתקע בו
האמצע הוא רק אמצע ולעולם יישאר
אין לו גבולות. הוא אין סופי
החרדים פיספסו את ההתחלה
את הפשטות
את היצרים הטבעיים
אתם, הבדואים
הלכתם עם האלוהות שבראה אתכם
כמו שאתם היום, כמו שהיינו כולנו
בתחילת ההסטוריה, נוודים בני קיין
היהודים החרדים כולם נעצרו
באמצע ולא מקבלים על עצמם את הכשלון
שבטעותם

הבדואי הזקן עצר. הביט בי ארוכות ואמר: חרררררררררר
ואז המשיך בדרכו ביחד עם עיזיו
עקבתי אחריו בשתיקה עד שראיתי את המאהל שלהם
חמישה אוהלים גדולים. אחד עומד תחת עץ אלון עתיק וענק
שם אני אצלם מחר, חשבתי לעצמי

שם אצלם ואנציח את שביבי האמת הקיומית
מרגע שאני מתעד אותם
הם הופכים להיות חלק
מן המרוץ האכזרי לעבר השום מקום
ואני, שכה מקנא בצידקתם
מוכן להשמיד את האמת על פיה
גם תהילתינו עברה לה
כמו כל אימפריה שזמנה עבר
הכל ענין של תקופות רגעיות
חסרות חשיבות לעומת סלעי המדבר

חיפשתי בסביבות המאהל שיחי מריחואנה
חשבתי שאם אמצא
לא אצטרך לדבר איתם על מה שאני בעצם רוצה
ולמה אני מסתובב בתחומם
לא מצאתי
כל ההר עליו שכן המאהל
היה מכוסה טרסות מעשה ידי אדם
ידים בדואיות
בין הטרסות היו שתולים עצי תאנה
עמדתי בין האוהלים כמשקיף, כבוחן התנהגותם
עמדתי כמו שוטר עליהם
נשקי על אגן ירכיי מוצלב
יד בהדק
מאיים, אכזרי
חיים ומוות בשניה
והם נשים ותינוקות וזקן שבט אחד
כל הגברים רועים את צאנם
ואני כליגיונר רומי
דורש את מיכסת המס החודשית
הם מציצים דרך החורים באוהלים, מפוחדים עד אימה
בוחנים התנהגותי כמו מגששים להבין את מעשי
החייל היהודי הזה החמוש הזה שלא פוחד לנוע בשטח ההפקר לבדו
כבר שנים לא נראה חייל הולך לבדו כמטייל
כמתבודד בשטח רדוף קורבנות זה
אני השקפתי על דוד המלך היישר מן המאה העשרים
כמו היישר מהאימפריה הרומית
מיצג בכלי הנשק את תרבות הרג ההמונים המודרנית
מביט על אורח חיים קבוע ופשוט כל כך
עשרת הדיברות ששרדו במלואן
פלוס תוספת של - לנצח תנדוד
שרדו כתרבות שלמה שאין לה זכר מהעבר אך לעולם תיתקים
קיומה כאורח חיים
עדות טובה יותר מכל עמוד יווני הלניסטי המסמל תרבות
המסמל אימפריה, המסמל מירוץ אל הקידמה

כולם נפלו
כולם הפכו מלאי שינאה עצמית
על כי טעו טעות שאין לכפר עליה
הבדואים שראיתי
חיים כאן בשטחים הכבושים, באיזור מריבה תרבותית
בין האיסלאם הטועה לבין תרבות מערב הטועה כל פעם מחדש
היתה יוון
היתה רומא
היתה גרמניה
לכל עם היתה זכות של שביב שניה לשלוט לבנות ולהרוס
עתה זו ארצות הברית, על פיה שונו חייהם של
אנשי העולם המערבי כולו
מירוץ לחימוש לא קונוונציונלי
כמו פירוק המירוץ
הכל אומר בפה אחד מלא מקדונלד
תרבות העולם מושתתת על נידבכי המלחמות
הרס למען בניה כושלת מחדש
מודרניזציה מתועדת באומנות שיקרית ברגש שגוי
אני אומר לחזור לחיי הטבע
ההתמזגות עם הטבע מחדש
על אף שאפילו אני לא מסוגל לבצע בפועל
כי התרגלתי לחיי מותרות

בסופו של דבר
מהמירוץ המטורף יש סיכוי שיקראו את שמך באינדקס
של ספר עב כרס בנושאי אמנות
או כל דבר דומה אחר
האמנות גיבשה עצמה כחלק מן התרבות המערבית
לעומת ההנצחה העצמית בהתרבות, בדור הבא, בילדיך שיחיו כמותך
לעשות את הבחירה בין הרוב הטועה
למעט הנישכח, אך המתקיים לעולמי עד

אחר כך
כבר לא משנה כמה דיברתי עם לילי על אומנות
או על שמאל וימין כירוק ואדום
אין טעם להתחיל לפענח ולחפש
אין טעם להתחיל כי אני תוצאה של תרבות המערב

מחר אבוא עם מצלמה במקום רובה, וזה יהיה אותו דבר
מחר אצלם הכל ובכך אהרוס גם את שארית הטבע הקיים