משהו מסריח בקיבוץ חוף מיבטחים, הגזבר ומזכיר הקיבוץ נתפסו מועלים בכספים

ברור שבארץ ישראל, יותר קשה להתמודד
למצוא שלווה או להתחבר, או לקיים קשר
או לחשוב לעומקם של דברים
או לגלות פינות נפש שנמצאות בתוכנו
בלי צילצול של הסלולרי כל חמש דקות

לחיות בארץ תחת הצפת מידע ואקטואלייה
של כל שעה חדשות ברדיו
וכל ערב חמש או שש מהדורות חדשות

מאשר החיים הנוחים והנינוחים שניתן לחיות
בהודו או בשוויצרייה או איסלנד או אלסקה

אבל אף אחד לא כופה על אף אחד שום חוב
לחיות בארץ
ולהיות מודע לכל מה שקורה

אם מישהו היה רוצה לחיות את חייו
בהודו, שוויצריה, איסלנד או אלסקה
כי שם מרגיש לו טוב יותר
אז
שיעבוד כמה שעות נוספות כל יום כמה שנים
יחסוך כסף
וייסע לשארית חייו
להודו, אלסקה, שוויצרייה או איסלנד

אני רציני לגמרי ואני לא ציני
לגביי ההמלצה הזו
אני כן ציני לגבי הערך הספק מקודש של הארץ הזו

מזמן כבר הרעיון להיות ציוני
ולחיות בארץ
זה משהו שעבר זמנו
פג תוקפו

פעם על כל מי שעבר לגור בארץ אחרת
היו קוראים לו בלעג
יורד

היום אף אחד לא שם קצוץ
אם ישראלי חי כאן או בלפלנד

מזמן כבר אנשים שהחליטו לגדל את ילדיהם
במדינה אחרת בה אין את טירוף המלחמה
הם מקובלים וכולם רואים את צעד הירידה מהארץ
כלגיטימי

אין יותר מקום או סיבה להיות ציוני
ולבטח אין מקום היום למות במלחמה
בצעד של חירוף נפש
לטובת המדינה
שכבר מזמן יכלה להביא לשלום עם כל ארבעת שכננו

למי יהיה איכפת מי ומה היינו
חוץ מלהורים השכולים שלנו
אם נמות בקרב מוות הרואי
ונקפח את חיינו למען המדינה הזו

במיוחד כשאנו מבינים ורואים
את המדינה שלנו
עם הנהגה מושחתת
ועם סירחון וריקבון מהיסוד

אז מה
קצין במילואים שמריח את הסרחון המבעבע בהנהגה
יצא להוביל מחלקת חיילים בשדות מוקשים ומארבים
בזמן שאינו מצדיק את המדינה
ואינו מצדיק את מותו בקרב
למען המדינה הרקובה הזו

צריך להביא לארץ
את הנפש, והרוח, והשקט הנפשי שכנראה נמצאים רק
בהודו עם קצת ג'ארס
או איסלנד עם גייזרים והרי געש
או אלסקה עם קרחונים וגליישרים
או שוויצרייה עם שעוני קוקייה מקוורץ
וגלישת סקי שלג צח וריח הרים צלול

ויש מקום, לחיות בארץ כפי שנוח לכל אדם

אף אחד לא חייב להיות מחויב לכלום בארץ
כמו שבטיול לכמה שנים
לאיסלנד או אלסקה או להודו
הבן אדם לא מחוייב לכלום

צריך להביא את הרוגע של
הריחות הצלילים הטעמים המראות של
הודו או איסלנד או שוויצריה או אלסקה
לבועה של כל אדם כאן בארץ
ולהתמודד רק עם מה שרוצים
להתמודד

זה בכלל לא משנה אם מישהו מפקד בסיירת
וגילה עולם שלם של שקט
בהודו או איסלנד או אלסקה או שוויצרייה
שמשכיח את הזכרון
ומשכך את הכאב
או את היכולות של בן אדם לתפקד כחייל

העובדה שמישהו מפקד בסיירת בארץ
לא אומרת שלהיות מפקד בסיירת בארץ
זה שפיות

האירונייה כאן היא
שאדם ישראלי רואה עצמו
מחויב להיות לוחם
ולהיות מחוייב להיות לוחם
זה בעצם חוסר השפיות
הרי להיות חייל ולוחם
זה אומר לשפוך הרבה דם חינם

לעומת הרבה עמים בעולם
או לעומת השקט שנמצא
בהודו שוויצריה איסלנד או אלסקה

שם ישראלי בחופשה לא חש במחוייבות הזו
לשמר את יכולות הלחימה שלו
ולא היה נאלץ לשפוך דם
של טירוף המלחמה

יותר נכון ההיפך
שהשפיות היא השקט והזמן שתמיד יש
בהודו
שוויצריה
אלסקה
או איסלנד

אז אם ישראלי חוזר לארץ המטורפת הזו
מארצות השקט הנינוחות
אם לא למד שהעולם הגדול
רגוע יותר, ואין מחוייבויות
ואין דרך אחת לחיות את החיים
וההבנה שכל אדם שולט בגורלו
ומתפקד בקצב השעון ביולוגי של עצמו
אז
מה היה הטעם להיות בארצות השקט והשלווה

הרי לו לא למדנו דברים אלו
כל ארצות השקט
הן כאצות ירקרקות דביקות שאין טעם בהן
והן אשליה

והבן אדם בעצם לא למד את השיעור

כששוב האירונייה כאן היא
שארצות השקט הן אינה אשליה

אלא המקום האמיתי של מיליארד בני אדם
לחיות בשקט יחסי

בזמן שבארץ כולנו חשים מחוייבים
להשאר עם ידע אקטואלי
ולהיות בהמתנה להקפצה
לכשיגיע אלינו צו 8

אז תרגיעו בני אדם
תרגיעו
אתם יכולים בשקט להיות יוצאים מן הכלל
ולהתנדנד כל יום כל היום על ערסל

אנחנו לא נפסיד במלחמה או ננצח במלחמה
אם חייל אחד ספציפי
או אם אזרח על ערסל
יפעל בשמוש בנשק
או ימשיך להתנדנד על הערסל

המלחמה הזו יכולה בשקט להתקיים ולהתרחש
בלעדי בדידים החשים מחויבות להלחם
ולהקריב חייהם
בגלל שני חיילים חטופים

למען האמת
המלחמה הזו הייתה פורצת
ומתחוללת
גם אם הבן אדם נמצא
בהודו, איסלנד, אלסקה או שוויצרייה

אף אחד הוא לא סופר-מן
וכשחושבים על זה לעומק
השחקן ששיחק את סופר-מן
ונפל מסוס
ומשותק בכל איבריו
נותר סופר-מן
על הבחירה בחיים

בלא יכולת להניע איבר כלשהו של גופו
זו הסיבה שסופר-מן נחשב במציאות למתמודד

בקנה המידה של סופר-מן
שחי כנגד כל התיסכולים

ובכל זאת אם חושבים
הוא לבטח עבר הרבה תיסכולים
כשהבין שאין לו דרך
להושיט יד לאקדח
ולהתאבד בירייה

וגם אם נהיה לוחמים
המלחמה לא תגיע להכרעה
רק כי אחד מאיתנו מוביל את הצוות שלו
בין השיחים הממולכדים
של לבנון
לפרק מטעני חבלה

עיזבו אותכם עכשיו מהמלחמה הזו

וכן צו 8
או לא צו 8
תגישו ולת"ם
ושבו בים בקייץ
ותאפשרו לעצמכם להיות קצת מנומנמים

הרי המלחמה הזו בצפון
היא לא כמו ההפתעה שהארץ ספגה
במלחמת יום כיפור

ובמלחמת יום כיפור אזרחים ישראלים
שחיו בארצות הנכר
לקחו עם עצמם
כלי גילוח
וכמה זוגות תחתונים
ועלו על שיירת טיסות
של מטוסים שהביאו אותם מארצות הנכר
היישר לחזית
לקרבות קוי האש בצפון ובדרום

אבל זה לא ככה היום
מה גם שהפוליטיקאים
בארץ כיום
הם לא אותה רמת איכות
של בני אדם
שאמורים להנהיג את הארץ
ולנווט את עצמנו לשלום עם שכננו

צר לי
אבל אני לא הייתי נלחם בשום מלחמה
עבור הפוליטיקאים של היום
לבטח לא הייתי מת
עבורם

וזה שהכל פה רקוב מהיסוד
זה ידוע וברור
אז עדיף שלא תצאו לקרב בלבנון
אלא תשבו ותחשבו
איך להרוס את הארץ הרקובה מהיסוד
ולבנות אותה שוב
צחה, זכה, תמימה, חזקה, וישרה עם תושביה
ושואפת לשלום
למען מזרח תיכון חדש

כששיקספיר כתב את המלט
הוא כתב את כל המחזה כאילו התרחש בדנמרק
הוא כתב על דנמרק ועל בית המלוכה הדני
כדי להכהות מעט את ההבנה
שהוא כותב על מדינתו בריטנייה
וכתב את המשפט
משהו מסריח בממלכת דנמרק

כשבעצם התכוון לכתוב
על מה שמסריח בבית המלוכה הבריטי

אני בבחירות לכנסת האחרונה
הצבעתי למפלגה קטנה
שכל מטרתה
לנקות את הסירחון והרקב במשרדי הממשלה והכנסת

לפעמים עושים צעד כגון זה
כדי שבקורות העיתים יהיה ברור
שלפחות היה נסיון לנקות את הכנסת מהרקבון
כצעד חיוני וחשוב

אולי החיוני והחשוב יותר מכל מצע של כל מפלגה אחרת
שניסתה להכנס לכנסת

ולדעת שהייתי מאלו שניסו להשפיע על צורת ניהול המדינה שלנו
לדעת
שעשיתי הכל כדי לתקן את המעוות בארץ הזו

זה היה צעד יותר חשוב עבורי
בטוח שיותר חשוב מלצאת למילואים
ולהיהרג
לפני שהספקתי לתרום את מה שיש ביכולתי
למען הארץ, לא כלוחם
אלא כדעתן
וכאמן
ובכל זאת
דווקא במדינות השקט המערביות
והזכות שלהם לאינדיוידואליות
הן המדינות בהן יש יותר מקרי התאבדות
מכל ארץ אחרת
כנראה שהסיבה היא שיעמום
כי שום דבר אינו קורה תחת עץ התות בכפר
רק יושבים ומדברים