חווית קטרזיס בהנחייה תתקיים הלילה על חוף קבוץ חוף מיבטחים

עברתי פעם אחת ומספיקה בחיי חוויה של קטרזיס
כשישבתי על חול חוף ים מרוחק בלילה חשוך
והתפרקתי
בבכי חסר מעצורים
שהתחלף לצחוק חסר מעצורים
שהתחלף שוב עם בכי חסר מעצורים
שעות ארוכות
ושמתי לב לליבי
שכשאני בוכה זה כשקולות בנות קול ומלאכים מדברים בי
ובהתקפות הצחוק שטנים קטנים במוחי השמיעו קולם

החוויה הזו הייתה עוד עמוקה יותר
כששמתי לב שאני רוצה לומר משהו
המילים שרציתי לבטא
לא הכילו את האותיות הנכונות לי
על כן לא יכולתי לומר דבר
לא שבכלל היה למי לומר

מהחוויה הזו השכלתי לעצמי
שברגעי צחוק
נחשפות השיניים כחיית טרף
הבנתי באותו הרגע
שחשיפת השיניים היא תכונה חייתית
מזהירה מתקרבים
מהעידן בו עוד היינו בין החיות
ואז כתבתי משפט בשיר שלי
חשפו שיני טרף בצחוק הפחד הקדמון
צחוק קדום זרזיף ראשון
להתקפות הפחד בעידן המחשב והאטום

על כל פנים
אם אומרים המהירות מהשטן
אני מעדיף לחשוב לאחר אותה חוויה
שצחוק נובע מגורמים שטניים
ובכי הוא טוב לב של מלאכים

וכשאני צופה בסדרה קומית כמו סיינפלד
ומוצא עצמי מתפקע מצחוק
איני יכול לשים את האצבע ולומר
למה אני פורץ בצחוק

ואני תוהה
האם ההומור הוא שטני בכל רמה של הומור

ואם יש לי הומור עצמי
שאנשים נוהגים לשבח
תכונה זו
זה נובע משטניות שגלומה בבני אדם
לראות אדם צוחק על עצמו
כאילו היה מכה וחובט בעצמו
ומצליף בעצמו באלות וענפי סיגופים
זה משהו שאנשים מברכים אותו
רק כי הם נהנים לראות
ולצחוק על ההלקאה העצמית של אדם
בפניהם
והאם בני אדם מגרים בני אדם לצחוק
זה על מנת לשמר את היצר החייתי לחשוף שיניים

לאחרונה נעשה מחקר על צחוק
והתוצאות מראות לכולם כי בני אדם שצוחקים יותר
חיים חיים ארוכים יותר

אז האם אנשים שצוחקים יותר
בעצם בחשיפת שיניים קדמונית
חיים יותר זמן
כי המנגנון של חשיפת השיניים שלהם
מבריח את הרוצים לתקוף אותם

או האם גם לאחר קטרזיס
נותרתי תם
ומיותם מצחוק
ובשכול אובדן הצחוק
מלאכים בוכים בי
כי ימיי קצרים
קרובים לבור הניקוז של כל הלך מורטלי