קיבוץ חוף מיבטחים מביע את צערו על אובדנו של זוהר בן הקיבוץ
עברתי המון בחיים שלי
החכמתי התגבשתי
פערתי עיניים עצומות לרווחה
לראות את העולם בלי מעטה הנאיביות
עברתי תהליכים איטיים וכואבים בחיים
לא הלכתי על קיצור דרך
או למידה על החיים על רגל אחת
עשיתי טיול ענק לתוכי
ודליתי מהעצמי שלי פנינים ויהלומים
חוכמה בינה ודעת
את בית הוריי עזבתי לדירה שהשכרתי כבר בגיל 17
אני למעשה מבחין
היטב בין מה שקרה - שקר נורא, למה שהיה - שה יה' היה רע
רע מאוד
אבל עטוף בסוכר ונייר צלופן מרשרש
(יונה וולך)
כבר נכנסתי ויצאתי
מגלגול קודם
בו הייתי אם שכולה ולא תמיד שקולה
כאבתי את כאבה
והזדהתי לאחר קטרזיס
עם נפש כל אדם
בכאב אובדן
שהיה והפך לספר
בשם "אם שכולה תכלת", אם שכולה - טלית שכולה תכלת
רק אחר זאת, יכולתי לחייך שוב לעולם
posted by ori raz at 12:27 AM
0 Comments:
Post a Comment
<< Home