Friday, July 14, 2006

שיכרון חושים בקופי-שופ של קיבוץ חוף מיבטחים


ישנם אנשים שחושבים שאני כותב תוך כדי שכרון חושים
אז
או שאני חי את עולמי יום יום מרגע לרגע בשכרון חושים
ומשום כך איני חש שאני כותב ממצב של שכרון חושים
ובכל זאת, אני נוהג לכתוב בשעות הקטנות של הלילה
ורחש ליליות בחצר
אולי מאפשרים לי מרחב ביטוי וזרימה אסוציאטיבית
או משחק ביני למילים שמייצרות עוד מילים
וכבר התבטאתי לא פעם

שהמקלדת שלי יולדת אל מול המסך של המחשב המכשף המעלה לי באוב

החורג מסיכום דברים של עורך דין או רואה חשבון
שמילותיהם הכתובות לא שוות יותר מאזוב בנחל אכזב

וגם אם כתיבה אינה שווה כקליפת השום
אני מעדיף תמיד להיות בצד שקליפת השום דבר שווה יותר מקליפת השום

לגביי הכתיבה התת-הכרתית, שאני מוקיר את עומקותיה
אכן, בשנים עברו נהגתי ליצור מתוך השפעה של חומרים לא חוקיים
הם הפכו אותי לגמרי, כך שההכרה
הפכה בתודעה שלי לתת-ההכרה
כיום איני ממשיך לצרוך חומרים ופרחים אסורים
אבל המפתחות של כל המגרות התת-הכרתיות נותרו בידיי
ואני נוהג לפתוח אותן מידי פעם לאוורור
ואז אולי באמת אני כותב מתת-ההכרה
או אם תרצו ותקראו לכתיבתי משהו הנובע משכרון חושים
אני אדגול באמירה וההצהרה שאני כותב מתוך שיכרון מעמקים
אך משום שבשכרון מעמקים לא חשים את החושים
ובשכרון חושים שיצירה ממנו היא עשויה לרתק
אני שב ומבדיל את עצמי
שכן גם בשכרון חושים
אני חש יותר לעומק
כמו מריחוף אצבע על קו צוואר
עד נעיצת ציפורניים בעומק חדרי הלב
את כל גווני המרחב שבין הנאה וכאב
שכרון חושים למיטב ניסיוני
כשהחושים צלולים
ניתן להבחין בכל חוש ספציפי
באם צלילות מרום היא או שמא צלילת עומקי אוקינוסים

אכן צלילות תת-הכרתית ושכרון חושים
הופכים את כל שתועד או נרמז מבין השורות להיות זרם התודעה
ותודה שבחרתם לטוס אל על
על עלעלי גן העדן של אורי רז
זר לא יבין זאת

0 Comments:

Post a Comment

<< Home