רצף של טעויות במדגרה של קיבוץ חוף מיבטחים הביאה למות כל האפרוחים

הבנתי בשלב מסויים
שיש מקום ליצירה אקספרסיבית
שמעבירה תחושות או מודעות או דיעות או מחשבות
שהן רלוונטיות לרגע הספציפי בו הן נוצרות
כשכתבתי פעם ברגע מרגעים
שאין יופי
ואין אהבה בעולם
זה היה נכון לי לאותו הרגע
וזה יכול להיות נכון לכל אחד
ברגע מסויים ספציפי במהלך החיים
כמו שזה יכול להראות לא נכון
וטעות גדולה במהלך כל החיים
אני מתאר לעצמי שמירב האנשים הנאורים
משנים לעיתים את זווית הראייה שלהם
ורואים דברים אחרת משראו בעברם

גם אם דקה אחר כך
אחרי שכתבתי שאין יופי ואין אהבה בעולם
חיבקתי בחום חבר טוב ואהוב
וגם אם הבטתי שתי דקות אחר כך
בספר עם צילומים של פסלים של רודן
שהדהימו אותי ביופיים
ואכן יש יופי ואהבה בעולם

אבל ברגע ההוא שכתבתי שאין
כך הרגשתי
ולכן כך ביטאתי את עצמי
אז כמו שכתבתי
שינוי זווית הראייה
משנה את התפישה מקצה לקצה
ובעצם אין באמת טעויות
אם יש טעויות בחיים
זה כי החיים
הם רצף של טעויות
וצריך לתת לכל אדם צ'אנס
כי טעות לעולם חוזרת

ואם אומרים שטעות עושים פעם אחת בחיים
זו טעות לחשוב כך