הניכור תופס תאוצה בקיבוץ חוף מיבטחים
הכוח המסתורי שבאמנות
המובילה את היוצרים למחוזות רחוקים
זה משתלב לי עם המקומות הללו
בהן תהליך היצירה
היה כלי הלימוד שלי על החיים דרך עצמי
האמנות המובילה צופים או קוראים למחוזות רחוקים
זה מזכיר לי שכשפרסמתי את ספר השירים שלי
ספר הביכורים שלי
בגיל 23
הייתי שבוי בביטחון גדול אבל נאיבי
שאלו שקוראים אותי מבינים אותי
ומגיעים אליי לנבכיי שלי עצמי
עובדה זו התפוצצה בשבר גדול
של שינוי תפישתי הפרטית
להבין שכל קורא מפרש ציורים או שירים או אמנות בכלל
דרך עולמו שלו עצמו
ומפליג הרחק לעומקיי עצמו ולאסוציאציות הפרטיות שלו
בהתחלה כשקיבלתי תגובות על שיריי
בהסברים של אנשים על עולמם שלהם
המשתקף להם מהשירים שלי
נורא כעסתי וזעמתי
איך הם לא מבינים אותי
אלא את עצמם
רק בעבור זמן הבנתי שכך זה העולם
והעולם כמנהגו נוהג
על כן, אני טוען לאחר עיניין זה
בו אף אחד לא יוכל לחוש את תחושותיי
שאין טעם לכוון את המשמעויות הפרטיות של כתיבתי
להבנת הסביבה אותי עצמי
וברור לי שלכל אדם ישנם הפילטרים הפרטיים שלו
זווית הראייה הפרטית שלו
האפטיה האופפת את כולנו לא להבין את שמחוצה לנו
ואנו כולנו בדידים בודדים
שאדם לא יבין אדם לא יבין אדם לא יבין אדם
posted by ori raz at 11:52 PM
0 Comments:
Post a Comment
<< Home