Tuesday, July 25, 2006

לאחר הצבעת חברי קיבוץ חוף מיבטחים הוחלט להוקיע את האסקפיסט


צילום: עמית קורן


כשאני יוצר אמנות
אני בעצם מצהיר שאפשר לחיות בארץ הזו ובכלל בעולם
בלי מלחמות

אני בעצם מצהיר שיש דרך אחרת לחיות את החיים

אני בעצם מצהיר שניתן ליצור יופי
כי בעולם הזה יש גם יופי

לתאר יופי שנובע ממלחמות
שניתן לתאר אותו כיופי
גם אם לא המלחמות היו יוצרות את היופי הזה

כמו תיאור של מראה ויזואלי יפה
שנוצר בגלל מזג האוויר כמו היופי שנוצר
בגלל צונמי
אבל יתכן שיופי כזה היה נוצר לאו דווקא בגלל צונמי

אני בעצם מצהיר, ששאר בני האדם יכולים
לחיות בשקט יחסי עם שכניהם
ובמקום ליצור טנק חדש
אפשר לצייר פרחים או לשחק שח-מט
מבלי להתיז דם

ושיש ערכים חשובים יותר לחיים מאשר גבולות
או ייצור נשק
ושיש אפשרות להתפתח בעולם
לא כתוצאה מייצור נשק חדש
או מהריגת בני אדם

אין במלחמות צד צודק
ובמלחמות כל הצדדים יוצאים מפסידים

ושיש בעולם משהו חשוב יותר
מיצירת חומות וגדרות של שדות מוקשים
וירי תותחים

ושניתן להרגיש רגשות
כרגש של שכול או אובדן
או רגש של שמחה ואהבה
מיצירת אמנות
ולא מיצירת שדות קרב אדומים מדם

ההתרכזות שלי באמנות
בכתיבה או בציור
היא הניסיון להיות ספציפי, נקודתי
לקחת מכל החיים דיסיפלינה אחת
ולהתרכז בה

נכון, יהיו כאלו שיכנו אותי אסקפיסט
אם אני יוצר אמנות בזמן שברדיו שומעים דיווחים
על נפגעים
הרוגים
פצועים
כשאני מצייר עץ זית

שיבושם להם

אני מעדיף להקרא אסקפיסט
או לא מציאותי
להתחמק מצו 8 ומילואים
ולצייר אישה שופעת שדיים
מאשר להיות שם ברשימה
של פושעי מלחמה בבלגייה ואירופה בכללה
בשל העובדה המצערת שנולדתי למדינה
המחפשת את שדות הקטל
ומקפחת ופוגעת ומענישה וכובשת עם אחר
עם מריר שאין לו סיבה לשמוח
שאין לו אמצעים לתענוגות
ומחפש בדיוק כמונו ולצידנו
את החופש להוות את עצמו

0 Comments:

Post a Comment

<< Home