אלהים אדירים, תבין כבר, אין אלהים

העולם הזה, רב היופי והחן, מנקודת מבט של ילד תם או מטומטם
לעולם תישאר נקודת מבט של ילד תם או מטומטם
שיפי העולם המושלם בין ברגעי הכאן ועכשיו
לבין ריגעי עבר
שאין מסיקים ממנו מסקנות
שאין שואלים עליו שאלות
כמהות הצבעים המרהיבים
על גב כנפי פרפר השב בכל פעם
ומטמטם את הצופה בחיזיון המרהיב המרפרף
רגע על כתף הילד, רגע נעלם
או פרח יפה תואר כשושנה
הקוראת בריחה המשכר לדבורים ללקט ממנה צוף
ובכך להאביק לנצח העונות המתחדשות את זנה
כפרח - כך הפרפר מושך את מינו הנגדי
אליו ביופיו
מופרה
ובין מציאת מקום להטלת ביציו
לשם גילגול נשמתו הניצחית
טועם מצוף השושנה כמעשה הדבורה
אבל העולם נברא יפה ומרהיב
כדי שלא נעלה בדעתנו
כמה רוע ואכזריות נמצאים בהסוואה של יופי והדר

לא בעינים של ילד בכיתה ה' אנו רואים את העולם
אלא בעינים מלאות זימה של בני 15 מאוננים
על ג'ורנלים של פליי בוי
ונער בן 15 שטוף יצר
מחפש דרכו אל מנהרות אושר רבות ככל הניתן
לא תופס שאותן חשופות שדיים מתגרות
הן חלק מתרמית להראות למאונן
כמה יפה התשוקה
ואין הוא יודע שאותה בחורה עליה התיז את דמעות הפנינים שלו
בעצם הצטלמה
כדי להרוויח את הכסף כדי לחיות, כדי שהיא תוכל לקנות לחם וגבינה

על נערה אחת תמה עדינה ורכה חפץ הנער להטיל את נתזיו
הוא מצא חן בעיניה או בתלתליה הזהובים
אולי בשדיה הרכות והזקורות
אולי רק חן בכפות רגליה הקטנות
היחפות
על העשב הרך באחר צהרי קייץ בהיר
אך הבחורה
מה גם שהיא תפוסה על ידי בן שבט אחר
יש עליה מבטים של נערים
רבים מכל השכונה
השכונה היא המזרח התיכון
העת, היא העת העתיקה
שניים עשר שבטים צועדים אחר נערה
כלאחר אור בקצה מנהרת עבדות

ראו כמה צמאים לחום
ליטוף, משגל, חופרי הפחם במיכרות
מקבלים כביכול 10 דיברות שאל להם לעבור עליהן
ודבר ראשון מוציאים את העין לנערה
שבעצם ציפתה לבואם כביכול כל הזמן
והגנה על עצמה בחומות ובגדי צניעות על מנעול
והם סובבים סביבה 7 פעמים וחומה נופלת

יכול להיות שזו אגדה
אלו זיכרונותי מהסיפור המקראי
שכנראה בין אותו מעמד קבלת הדיברות
ועד כיבושם והפצתם בעולם כתבו במילות
עיברית את כל שידוע על מה שהיה
ומה שצריך להיות ברור הוא
שהעם היהודי כבש מידי עמים ושבטים
את מה שלאחר מכן תקרא מדינת היהודים
ותחולק לישראל ויהודה ויופצו יושביה וירצחו
ברחבי תבל

אומנם היו אימפריות קדומות כאימפריה הפרעונית
האם אנו שואלים את עצמנו היכן הם הפרעונים
או האשורים
או הבבלים
התשובה שלי היא
שאלו בחרו להתבולל בעמי העולם כולו
ולא להותיר זכר לקשר שבינהם לעבר
העומד גוסס ככמה פירמידות
שהן פאר יצירה ללא ספק
בעיני כל אדם קדמון
הם בחרו להתבולל כי הבינו
את מה שאלך להאיר עוד כמה רגעים

עמים אלו לעניות דעתי
בחרו להתבולל
כיון שהבינו שקפיצה לעבר הצעדה קדימה
אל המאה העשרים למשל
תחשב כישלון מוחלט שלהם כיוצרי השיטה

והעם היהודי שכתב את התורה הראשונה
של אמונה באל עליון אחד וכל יכול
שמסוגל בו זמנית ליצור אבן
שהוא לא יוכל להרים אותה
ובכל זאת ליצור את המצב
כמו קוסם במעשה של פלא
גם ליצור אותה האבן
גם להרימה
ולתעתע בחושי המפקפקים ביכולותיו
לראות שאת האבן הוא יצר
אך הוא לא נאלץ להרים אותה
כי הוא יצר אותה מלכתחילה לא עומדת על הקרקע
אלא מלכתחילה היא בכפות ידיו

אותו האל הכל יכול
שיצר בשישה ימים את העולם, ובשביעי נח
העם שלו
שהוא קורא לו העם הנבחר או עם הסגולה
בכדי לטעת בנו אמונה
שיש סיבה מאוד חשובה להיותנו בעולם
כמו בסרט הנחשול
ליצור אותנו קבוצת מיעוט
שנאמין שאנו קבוצת איכות
למעלה מכל עם אחר ששייך לאנושות

האל הזה כותב דרכנו תורה
כה רדופת סטירות
ופרדוכסים בלתי אפשריים

לדוגמא: אדם, ומצלעו חוה, ניחא, מה קדם למה הביצה או התרנגולת

אבל בניהם קיין
עובד האדמה החקלאי
האוכל מזון אורגני
והביטו נא אנשים על אלו האוכלים כיום
מזון אורגני
והרי הם נחשבים אליטה של איכות חיים ירוקים ובריאים

והבל אוכל הבשר
שהבל פיו כריח כבשה על גחלים
היוצרת את תחושת הקבס
באף כל מריח את הבל פיו

והבל היה רודה בבעלי חיים
כאילו הטבע החי מפלנגטון
ומשרימפסים
ועד פילים אריות ונמלים
ויותר מכל אלו אהב לרדות בכבשים
נדמה כי הכל נועד לו
והוא אדון כל חי בעולם

על כך אלוהים שולח את קיין המסטול מצמח החשיש האורגני
להרוג את הבל
בטענה, שזה, מוביל את כבשיו על יבוליו של קיין
ויותר מכך מוביל את צאנו לטבח

וקיין רוצח
ומלא בושה
ומצפון שיש לו
שואל את אלוהים השואל אחר הבל אחיו
השומר אחי אנוכי

כאן אני נכנס לשימוש במילים קרובות
ומשום שהשפה העברית עברה שינויים רבים
בין יידיש לבין ארמית
אני לא מתבייש להמשיך כאן בחצי משחק מילים
ובחצי פירוש אלטרנטיבי שעלול להיות נכון
במשמעותו ובכוונתו

בעיברית של היום, של המילניום השלישי לספירת הנוצרים
אדם אנוכי הוא אדם החושב רק על עצמו

לפיכך

השומר של אחיו הוא אנוכי
קיין תמהה האם בכך ששמר או לא שמר על אחיו
זה בן אדם אנוכי
קיין התבייש במילה אנוכי שהודבקה עליו

אז כדי לא להיות אנוכי
בשמירה על אחיו
הוא רצח את אחיו הבל
הוא פשוט רצח אותו

אלוהים היה שומר הגן
וקיין עונה לשאלת הבורא
כי אחיו אינו חי
כל זמן שאין מילים כתובות וחרוצות באבן
שכן אנוכי כיום
זה מי שחושב רק על עצמו
יכול להישמע באינטונציה אחרת
של אותן האותיות של המילה אנוכי - כאינו חי
גם אם זה לא מחזיק מים
שומר אחי אנוכי, או שומר אחי אינו חי

יוצא שאותו זה שכבר לא חי הוא קיין עצמו שלא חי
וכי יש טעם לחיות לאחר ורצחת את אחיך היחיד
ואילו מן חיים יש לאדם שרצח את אחיו
יהיה באמת קרוב לומר
שלאחר רצח אחיך
אתה עצמך כבר לא בדיוק חי

באם קין הודה בפני האל השומר
כי הבל בעל אופי אנוכי
במובן השלילי של המילה
ובאם קיין הודה שהבל אינו חי

ובאם חשב שזה ששומר על הבל
הוא מישהו עם אופי אנוכי
ושואל את האל השומר
האם השומר של הבל אנוכי באופיו
ומבין שהוא עצמו היה השומר של אחיו
ובשל כך הוא עצמו קיין אדם אנוכי

אלהים לא היה באמת זקוק לחקוק על מצחו של קיין את אות הקלון
אות הקלון מתקיימת בקיין
ברוחו בנפשו בתחושת החרטה שלו
תחושות שיתנהלו בראשו למשך שארית חייו

אך מצפונו של קיין אינו שקט
והאל מכתים אותו באות קלון במקום בעליי דפנה
על כי נותר בחיים
גם אם אני מניח שהיה חפץ ליטול את חייו באובדן
לאחר המעשה ולא אבד את עצמו לדעת
והמשיך לחיות עם הכאב
והסבל
כדי שיצירת אלהים שיצר ביום השישי לבריאה
תמשיך להתקיים

למעשה אין אנו יודעים
אם הבל היה רגיש לאיזו דבורה קטנה שעקצה אותו בישבנו
שעה שהתישב על פרח אחד קטן מגידוליו של קיין
וזה בעצם מה שהרג אותו

והדבורה
בעצם אמרה לו אני מטילה בך מוות אווילי הבל
כיוון שאתה מאניש את החיות ומבייתן
כאדם אנוכי
וכאילו אתה אדון עולם
הלא זו הדבורה מאיה שרוצה חופש
ואותה הדבורה שבדיעבד
אחרי אלפי שנים
עקצה את שלמה המלך, ולימדה אותו לקח

ולאחר מכן מחוץ לגן העדן
קיין עם אות הקלון שלו
לא יכול להביט לאדם אביו בעיניים מרוב בושה
אז הוא רוצח אותו

וקיין שוכב עם אימו חוה
שכן כיצד המשיך המין האנושי להתפתח עד המבול
אם לא על ידי גילוי עריות
כשאר החיות בטבע
בין קיין לאימו
לבנותיו
והן בין קיין, ובין אחיהן לבינן

אז כנראה היה האל האחד חייב ליצור את המבול
להטביע את בני האנוש שבשל שנוצרו מתוך המשפחה
של גילוי עריות
נולדו בעלי זנבות או אולי גם קרניים


ובכל זאת האל
משחר בראשית בונה עולם
בשישה ימים
ובמקום ללמוד ביום השביעי מכל שבנה
או לעשות בדיקת מערכות וניסוי כלים
הוא מעדיף לנוח

ולאחר מכן
לאחר יום המנוחה
שעות שקרו בהן דברים רבים כנראה
הוא שב לגן או לארץ המדבר השכוח
ולא מצליח להבין את ההתרחשויות
שהוא עצמו הביא ליצירתן
וטוען ברוב חוצפתו
כי בני האדם רעים מטבעם
ומביא על העולם שיצר בשישה ימים
מבול
זוגות זוגות חיות ובני נח על הסירה התקועה כידוע בהרי אורל

קצת מוזר שאלהים מתרברב ביצירה של שישה ימים
בזמן שמיכאל אנג'לו
יצר את הקפלה הסיסטינית בחמש שנים
אולי זה לא מוזר, אלא פשוט יהיר
אולי זה אפילו לא יהיר
כי באמת יכול להיות שאלהים יצר את העולם בשישה ימים

ולכן בנה את העולם בצורה קלוקלת
רבויית חוסר תשומת לב על פרטים קטנים
אולי כל מיני טעויות בתיכנות
אולי שימוש בדיסקים צרובים ושרוטים
שבסופו של דבר יצרו את כל המציאות הזו
של העולם עם כל כך הרבה פרדוכסים
ותכונות שהופכות לבסוף לשגיאות שמייצרות את הרוע

ובמבול עצמו
מבועטים נפוצים בעולם המתייבש

בתור אגדה זה סיפור מעניין
כמובן שאפשר לפרש כל שבוע פרשה אחרת
ממה שהותירו כאן בכתב סתם
אבות מורשת הדת היהודית

אותה דת שמעצם כתיבתה כאגדה של השתלשלות עיניינים
ללא שליטה של שום כוח, לא תחתון ולא עליון
מביאה את שנים עשר השבטים הנישכחים במדבר
לרצוח
להחריב ערים שלמות
למען ארץ שכל משמעותה
זה הארץ המובטחת שממנה צריך להזיז את התחת
אבל זה כניראה לא מזיז לאף אחד
שניים עשר השבטים
המכריזים על פי הכרזת האלהים כי הם עם סגולה
טרם יגלו אותם ובצדק לכל תפוצות תבל
גם מגינים בחירוף נפש על הטריטוריה שלהם

העם הראשון בהיסטוריה
שקיים כיום חצוי ומפורד
בין גולים לישראלים
לדתיים חילונים
ימניים ושמאלנים
הוא העם שלאחר אלפיים שנות גלות עוד שר
להיות
עם חופשי בארץ ציון ירושליים
על כל מיגזרותיו החברתיים

היום יום השואה
כשאני רואה דוס
בא לי להתפקע מצחוק על הדמות הזו שנתקעה בסגנון הלבוש במאה השבע עשרה
או כשאני רואה דוס
דומה לחזיר
מגעיל כלים לכבוד פסח
בא לי לרצוח תוך כדי רצון להקיא

גם כשאני רואה מכוניות מאותתות ופונות ימינה
יש לי אותה התחושה
שהם כמתאבדי מצדה
או מזוהים פוליטית עם הימין

מה אני טוען
אני טוען שבשלב הראשון צריך לבטל את האני
בשלב השני את כל דתות העולם
ובשלב השלישי את הגבולות

ואני, מי אני ביכלל
צייר הזוי
השואף להשגת יופי שלא יתקבל כאשליה
משכרת ומשקרת חושים
שאין בחובה דבר
פרט לציפורני הטרף שלי
העכביש
המושך כאור את הפרפרה
להעלות נשמתה בטכס ברביקיו מסריח לאלוהים

בכל דרך אחרת של פליאה
תוכלו יהודים, לבוא אליי בשאלה
איך ולמה נילחמים בקוסובו והאם זו שואה
או האם השואה של העם היהודי
שנעשתה על ידי הדבורה הגרמנית
היתה שואה שנבעה מרוע טהור
או שיש סיבה לעקור את העם
שהחל את דרכו בעולם
בגילוי עריות שיוצר בעיות

או שמא עוד שופכה לריק
אחת מני רבות במטרה להרבות את
הסיבות לקיים מדינה יהודית
שממנה יצוץ משיח
שיבטל את האני, הדת, והטריטוריה

הלא כל מלחמות ישראל המודרנית החדשה
הן לשווא מחד
ומאידך לוחמיהן לחמו בחירוף נפש
על מנת לקבץ בארץ זו את טובי המוחות
לשבת כולנו יחדיו
ולבטל את ההצהרה
כי אנו עם טוב מכל העמים האחרים
וכי אנו איננו עם סגולה

וללמוד מחדש את שפת הטבע
ולא להוסיף לכתוב את קורות עתנו
ולא לכנות בשמות נשגבים פעוטות הנולדים
ונשלחים בעבור שמונה עשרה שנים
של דגירת ההורים עליהם
ועל תפקידם בעולם
היישר למלחמה

כעבור ארבעים שנה של חיים במדבר
שכן אף מדינת ישראל
אינה ארץ זבת חלב ודבש
כי אם זבת דם ועשן המלחמות
וסירנות עולות מהים להזהיר
ותותחים רועמים
ואיברים כרותים
ממוקשים
ודם, ודם, ודם, ושכול ושכול ושכול
ארץ זו זבת שמש קשה ופוצעת
זבת שנאה
ורוק נוזל מהפה
כרוק של חולה חסר שליטה
שאין לראות מבעדה למרחק של מטר
ולהפציר בשם העמים המאמינים בבורא האחד
כנצרות וכאיסלאם
לעשות כמונו

להניח את הדת בצד
ולפתוח דלתות גבולינו לכל החפץ לשבת במעונינו
ואנו נפוץ בעולם
וכולם כולם יפוצו ברחבי תבל
ואהבה תשרה בין איש לרעהו
וכל פרט יראה שונה מרעהו ואף על פי כן זהה לו

רק על ידי תיקון זה
נוכל ממש לממש את עשרת הדיברות
ולחיות רק על פיהן
ולא על פי תיקונים מעוותים
שחכמים בלילה ניסחו לאור נרות חלושים