מפעל הפלסטיק של קיבוץ חוף מבטחים יצר סדרת כיסאות פגומים

:אמנית מאוד מכובדת פנתה אלי ואמרה לי
"הפריע לי שבד הציור התלוי על הקיר המרכזי קרוע ברישול"

:עניתי לה
יש לי תשובה פילוסופית מתחכמת, לביקורת הזו שלך
וגם אם תחשבי שהתשובה לא מחזיקה מים
אני עדיין הוגה בה
כבתיאוריה
ומנסה לשלול ולהשלים ושוב לשלול ולהשלים
עם מה שאני חושב בנוגע לפרט זה
כפרטים רבים אחרים
בעולם
ובעולם האמנות במיוחד

א' אני חושב שאנחנו כבר דורות רבים אחרי התקופה של הציור
הריאליסטי-אידיאליסטי מתקופת הברוק והרנסאנס

ב' אני חושב שככל שהאמנות מתפתחת
היא מתפתחת
על מנת למצוא את הריאליזם האמיתי ביותר לעולם הזה
ממש כמחקר מדעי שנעשה על ידי אסטרונומים
למצוא את סיבת היותנו כאן
רק שאנו האמנים לא מנסים להבין את סיבת היותנו
אלא את איך שאנו משתקפים בהתנהגותנו
במראנו
בסביבה שיצרנו לעצמנו

ג' אין אדם שאין לו שגיאות או טעויות, משום שאנו רק בני אדם
אנחו רק בני אנוש

:סיכום נקודות אלו

כדי להראות את המציאות האמיתית
של יצירה אנושית המשקפת את המציאות
אנו חייבים להראות
גם זויות שאינן מושלמות אידיאליסטיות

הריאליזם האמיתי
המשקף אותנו
הוא כמו מה שנקרא עולם מושלם
של אנשים שחיים במנהטן בקומה שישים ושבע
אבל למטה ברחוב
ישנם הקבצנים
והשיכורים
והזונות
והכייסים
והנרקומנים המכורים לסמים

ואי אפשר לתאר את העולם מושלם
בלעדי חוסר השלמות
שנמצאת בכל פינה בעולם

רק בחוסר שלמות נמצא היוצר - אנושי
ובשל חוסר השלמות
הוא מביע את המציאות באופן הכי ריאליסטי

כך שרק אם נוכל להשתמש
גם בחוסר השלמות
לתוך יצירה שלמה
זו הדרך היחידה
להביע
את הריאליזם של מציאות החיים בעידננו

ובכדי לא לקרוא תיגר על אלהים שיצר את העולם מושלם
אנו יוצרים פגמים
לזהות את עצמנו בני אנוש