Sunday, May 28, 2006

קורס מזורז לזמרי רוק תחת חסות קיבוץ חוף מיבטחים


נשאלתי שאלה, מדוע כוכבי רוק מתנהגים ככוכבי רוק מרגע שהם מקובלים בחברה ככוכבי רוק
וזוהי תשובתי

איך מגדירים מבין כל המקצועות הקיימים בתקשורת
מקריין חדשות ועד סלבס אחרים שזכו להיות סלבס
בגלל המראה שלהם או הדיקצייה שלהם, או אורח חייהם
ועד לזמרי או חברי להקת רוק
מה התכונות או ההתנהגויות שניתן להגדיר
ולקטלג זמר או נגן רוק
איך תופסים את ההתנהגות שלהם
כמשהו אחר מכל יוצר
או איש אחר החשוף לתקשורת
למה דווקא הם מתנהגים שונה מכל אדם אחר בכל מיקצוע אחר
לדאבוני העובדה שכשהאמן הצייר והפסל יגאל תומרקין
והצהיר שהוא לא לוקח את הגביע ואת הכסף שמגיעים לו
כנבחר להיות ממקבלי פרס ישראל
יצר אצלי קשר מובהק למשהו דומה לכך
מהעובדה שג'ון לנון רוקיסט סולן להקת הביטלס
אף הוא החזיר למלכת בריטנייה את התואר שהוא קיבל ממנה
האם היה זה צעד של זמר רוק מורד
או של אמן מתוסכל או חריף דיעה
שלא מוכן להשתתף בתיאטרון הבובות הזה

אז חוץ מזה עדיין בלי לדעת
איך תופסים התנהגות שקושרת ישירות להתנהגות של זמר רוק
הצורך של זמר רוק
או של כל אמן ידוע אחר
או כל אושייה מוכרת בארץ
אפילו ההתנהגות המוטלת בספק של ג'ודי ניר מוזס
להיות אדם פרטי בזמן שהיא בלב התקשורת
או לדוגמא מישהו שהוא לא זמר רוק
אלא שחקן מצליח כמו יו גרנט
שהועמד למשפט ארוך ומשפיל ופתוח לציבור
על עבירתו על החוק כשניסה לשדל זונה
ונתפס על ידי פפרצ'י
אני חושב שהצורך בריחוק מההגדרה שלהם
כזמרי רוק או מוכרים בציבור
הרצון האמיתי הוא לחיות חיים כאחד האדם
גורמים לתופעות של אדישות או חוסר איכפתיות
מנטילת כדורים פסיכיאטרים מרגיעים
ועד שאדם ידוע מוצא פירצה מההמון
וכמו הרבה זמרי רוק
ליפול חזק לסמים קשים
כדי לא לשמוע כל הזמן את קהל המעריצים
או את הביקורות בעיתונים
וכשנופלים לסמים
נוצרים מצבים לא קלים של תופעות לוואי
שניתן להגדיר אותן כהתנהגויות של נרקומנים
גם נרקומנים שלא שומעים עליהם בתקשורת
ואת רוב הנרקומנים באמת לא שומעים בתקשורת
נכנסים לאמוק ושוברים טלויזיות וריהוט אחר
ומאותה זווית ראיה
נרקומנים שהם זמרי רוק
חוטפים את החלסטרא כשהם מנגנים או שרים
והאקורדים לא נשמעים להם כפי שהם רוצים
הם מסוגלים לנתץ גיטרות
או להתעצבן משאלה של מנחה טוק-שואו
ולענות בבוטות ובאלימות
או ממש לשבור את הכלים ולצאת מאולפן השידור באמצע תוך כדי קללות
וכך באמת לפתע פתאום
זמר רוק נראה כתופס פוזה
או דמות של לא שם זיין
או דמות של בריון
או סמל סקס
וחייב להסתובב עם מגן ומסיכה
של מישהו שנראה לו קשוח
והוא חייב להיות מסוקס ולא חברתי
ולהמשיך לעלות לבמה לשיר
ועל הבמה הוא מסיר את כל המעצורים
ונותן את עצמו פול טים ג'וב לשיר מתוך רגש
שכן מסוקס הוא נראה
אבל זה לא ממש הוא
זמר רוק עצמו יכול להיות בחור רגיש עד מאוד
רגיש ככל בן אדם
ובכל זאת שלא כמו כמו כל בן אדם
זמר רוק חשוף כל הזמן לעיניים של רבבות בני אדם בתקשורת
וההבדל בין שדרן חדשות או סלב אחר
זמר רוק חושף בשירים ובאנרגיות חזקות את עצמו
שדרן חדשות
חוץ מחשיפת הפנים והדיקצייה והאינטונצייה הנכונה
הוא רק קריין
המילים לא שלו
שדרן חדשות או קריין
לא אמורים ולא חושפים את עצמם ועולמם
זמר רוק כשהוא עומד על הבמה ושר שיר שהוא כתב
נפתח ונחשף ברמת הרגשות שלו מול כל הציבור
הוא נתון לחסדי מבקרי מוזיקה
הוא נתון לפרשנויות של שירים שלו ועומקיו
בפני כל מאזין בפני כל המון שבא לראותו בהופעה
וכאן בתחום היצירה
שירת רוק
הוא חושף את עצמו
את נפשו
את צורת התנהגותו
ואת בגדיו ותחושותיו
הוא חייב לעלות לבמה גם אם הוא חולה
גם אם אין לו מצב רוח
גם אם אין לו את הכוחות לחיוך מספר שמונה שלו
הזמר בוב דילן
בתחילת דרכו לא ממש היה נאהב על הציבור
היו קוראים לו זייפן
היו משמיצים את הקול המאנפף שלו
והוא נשאר צנוע
גם כשהקהל בסוף קיבל אותו
כחולייה חשובה בתחום המוזיקה
עד כדי מצב שבאר"הב פעם בשנה
ישנו כנס בו מגיעים מכל העולם אנשים
שמנסים לנתח את המשמעויות של בוב דילן
לא כזמר אלא כמשורר
אבל הדרך להצלחה לא הייתה קלה אף לו
ועם כל זה הוא נשאר בן אדם
ישר
צנוע
עמוק
ורגיש
שמביע את הקושי של החיים
את הקושי שבאהבה
את המניפסט שלו שאנשים הורסים אקולוגית את העולם
קריין חדשות נבחר להיות קריין חדשות
אחרי שנים של אימון ולימודים
וכמובן שהוא חייב להיות יצוגי במראה ובהתנהגות
גם אם הוא לובש חלק עליון של חליפה
ויושב על הכיסא במיכנסיים קצרים
זה נראה ברור שקריין חדשות
לא יבוא ויקרא בטלויזייה חדשות
כשאחד הכפתורים שלו לא סגורים
או במידה והוא מסקר אירוע עם הרוגים ופצועים
הוא לא יפרוץ בבכי ולא יצעק
אלא יעבור מייד לכתבה הבאה
כי אלו הדרישות והסטנדרטים שהוא מתבקש לעמוד בהם
הרי לא יתכן מצב שקריין חדשות
יפרוץ בבכי כשהוא מודיע על מוות של איזה פוליטיקאי
לקריין חדשות אסור להביע רגש
כלפי המידע שהוא מעביר לצופים
קריין חדשות צריך בפרק זמן מוגבל להעביר את כל המהדורה
אסור לקריין חדשות להביע עמדה פוליטית או אישית
אז אין מצב לאילתור
או לפרופגנדה אישית
של הגחמות של קריין חדשות
רוקיסט שעולה לבמה לשיר
מרשה לעצמו לקלל
או להשתולל
או במידה והוא עולה לבמה במצב רוח רע
הוא אכן מסוגל לבטא את עצמו בניתוץ גיטרה
או בפרוורטיות שנובעת כנראה מאיזה חסך
הוא עלול גם לרצ'רצ' במיכנסי העור שלו
ולחשוף את איבר מינו
או ממש להשתין על הבמה
רוקיסט כשהיה צעיר
והתפלל להיות רוקיסט טוב וידוע
גם כי זה התחום בו אין גבולות
וכל התנהגות אגרסיבית
או בוטה
או אקסהביציוניסטית
היא לגיטימית
זו סיבה נהדרת לרכוש קהל מעריצים
שרואים אותו עושה מה שבא לו
במידה שהאישיות שלו
היא מלכתחילה אקסהביציוניסטית
לפעמים על בימות הקמרי או הבימה בתיאטרון
הבמאי בוחר בהתנהגות של שחקן
המגלם דמות מסויימת מאוד פרוורטית
השחקן יראה את זה גם כחלק ממקצועו
גם כאמירת תודה לכל העולם
שאיפשרו לו לחרוג מפעולות מקובלות
וכן, גם במקרה הזה
אפילו שהביקורת תהיה טובה על ההצגה
ועל המשחק של השחקן הספציפי
הקהל מצביע ברגליים
או יוצא מהצגה באמצע
כשהיא מעבירה מסר קיצוני מידי לעיכול
במאמר מוסגר
אני יכול להעיד שהייתה הצגת תיאטרון
שנקראה "חבלי משיח" שהציגה את הפלג הדתי הקיצוני
בעם שלנו
כזרם שהורס אותנו ואת המדינה
אנשים דתיים או משוייכים למגזר הזה
שראו בעצמם כחלק מאותו ציבור
שההצגה הציגה באור שלילי
שראו את ההצגה
גרמו להפרעות
זרקו חפצים על השחקנים ועל הבמה
אבל זה בעצם הצביע על כך
שההצגה מעוררת הדים
וזה חיזק את השחקנים
וההצגה נמשכה כמעט שנתיים
הרוקיסט שחוזר הביתה הולך לישון
ולחלום
וממצה רגעים של יכולת להתנהג כרצונו
בביתו או בחדר המלון
וגם כיון שרוקיסטים עושים מסע הופעות כלל עולמי
הם ישנים בבתי מלון
אז מכיוון שהחדר בבית המלון
לכמה רגעים שייך לו
הוא כמובן יכול לאחר הופעה גרועה
או סמים שמכניסים אותו למצב של פסיכוזה
או לבעוט בטלויזיה
או כל דרך שלו להוציא זעם
ומסיבות שונות
אגב, אם הוא כבר כוכב רוק
סביר להניח שלאותו בית מלון שהוא הרס בו את החדר
יגיע צ'ק שמן שיאפשר את תיקון החדר
ויהיה גם פיצוי כספי של כמה ג'ובות של כסף
שהנהלת המלון
דווקא תשמח לקבל
ואף תשמח להזמין ולשכן בחדר במלון
את אותו זמר רוק
דוגמא אישית מהחיים
יש לי חבר שיום אחד מערכת הסטריאו שלו התקלקלה
הוא בא מבית עשיר מאוד
אין לו שום רגשות סנטימנטליים לכל מוצר שנקנה בכסף
אז הוא (והוא לא זמר רוק!) ניפץ את המערכת
שבוע לאחר מכן
גם הייתה תקלה בטלויזייה שלו
אז הוא ניפץ גם אותה
גם אני יצא והתווכחתי עם ברמן בפאב
וניפצתי בקבוק וודקה
וגם אני עשיתי מעצמי צחוק
ושאגתי מילים מכוערות בפרהסייה
וגם אני חלצתי זיין והשתנתי על מדורה
וגם אני אם כבר מדברים
באופן שטחי
ואחרי שזיינתי אותן זרקתי אותן
וגם אני
בתקופות שהייתי על סמים
לא קלים!לא קלים עבורי לפחות
עשיתי דברים איומים אחרים
כמו אפילו לפגוע בכוונה דווקא בחברים הטובים ביותר שלי
ואני מודה בזה עם כל הבושה
אז כמובן שכוכב רוק
או אדם מפורסם כלשהו
הוא חייב בגינונים שונים
אולי גינונים של סטיגמה
איך לחשל את עצמו
מול קהל
כשפיצעו היצירתי מדמם
וכן, יש סיכוי רב וגדול
שאת הגינונים של עצמו
היותר רגישים
הוא ממיר לצורה המחקה את גינוני זמרי רוק אחרים
מהם הוא למד ושאב אינפורמציה
על צורת התנהגותם
ומצא את הדרך
איך לשאת בנטל של רגעי התהילה שלו
וההתמודדות עם ההצלחה שלו
שלפעמים היא מאניה
ולפעמים דיפרסייה
ולפעמים פסיכוזה
או תחושת עליונות
ולפעמים ככל אדם
הוא חש שנגמרו לו הכוחות
או שהוא סתם עוד אפס
ובפראנוייה תמידית
האם ההצלחה שלו היא בגלל שהוא באמת ענק
או אולי יצרו לו ופילסו לו את הדרך להצלחה
גורמים כמו האף. בי. איי או ה סי. אי. אי
כדי לרדד את הקהל
כדי לשמח את הקהל
ולו בכדי שכולם יהיו באיזה חלום
שבמקרה זה הוא חלום של רוקיסט
שמסווה פעילות וחתירה של גורמים חזקים
שמנצלים את הזמן
בו כולם מקשיבים או צופים בהופעת רוק של זמר רוק איקס
בזמן שמטוס של ה סי.איי.אי פורק נשק למיליציות באפגניסטן
בתמורה להרואין - כי גם הרואין
הוא חלק ממטרות הממשל
לבצע פעולות ומעשים שמעבר לחוק
כשכל אזרח פשוט יכול היה לשים את היד על הידיעה
של התנהגויות ממשלתיות קונספירטיביות
אך האזרחים קיבלו את החומר הלבן
והזריקו
והם חצי ישנים
וחצי מתים
וחצי מתים מהלכים
במטרה להשיג עוד מנה
אז הפראנוייה הזו
יש לה רגליים
והיא כן מחזיקה מים
למי שמוכן לקלוט שהוא זמר רוק
כדי להשקיט את העם
כדי לתת לעם תחושה
שיש תרבות חשובה כרוקנ'רול
שאמורה להיות מיצוי של אינדיוידואליות
ושל אמירת דברים שמותרים רק בדמוקרטייה
באי שימם מבט על הדברים שקורים מתחת לשולחן
על ידי מנהיגים
שהם בעצם פושעים שמחפשים את הרגע
לטובת עצמם
במעשים אסורים
רוקיסט שיחשוב ככה
שהוא בעצם העץ שהממסד מסתתר מאחוריו
וינבור בעובדות
ויגלה שהוא סתם עוד גוד טיים
סתם סיבה למסיבה
ושמי שעשה אותו או קיבל אותו כזמר רוק
בעצם משתמש בו למטרות לא חוקיות
כמובן שיכתוב שירים כמו בעצם
הדיסק והסרט "החומה" של הפינק פלויד
שבא להתריס כנגד הממסד
ומציג את הממסד כפאשיטי
גם אם זו דמוקרטייה
שבכל זאת חותרת להשיג עוד מכל מה שיש לעולם להציע
כשהם תחת הסוואה
כשכל הצעירים נמצאים בהופעות רוק
תחת השפעת סמים
המושכים בחוטים חותרים באופן פאשיסטי
וזמר רוק יודע שהוא בובת מאריונטה
של אותם המושכים בחוטים
אז איך הוא לא יתנהג אחרת
כל רוקיסט שנמצא במודעות
רוצה לקבל על עצמו בין לילה
את המקום שבו הוא יכול לתפוס מרחק ולהישאר צנוע
דוגמא מובהקת לכך הוא הזמר קיית' סטיבנס
שהתאסלם וחי בצנעה באחת ממדינות ערב
גם אם בהופעות של זמר איקס הוא מתלבש הכי ססגוני
וגם סגנון הלבוש של זמר רוק בדרך כלל פרובוקטיבי
אבל חזרה לביתו הוא בטי שירט וג'ינס
כי בהופעה צריך להרהיב כדי להלהיב
וכמה שיותר בגדים מוזרים
עושים את ההבדל הקטן
בין השעתיים של ההופעה
עם כל הספוטים הצבעוניים
והליזרים
ונורות הפלשים
וההעמדה של ההופעה עם ריקודים וקטעי מעבר
לבין מי שהוא כבן אדם כשאר האדם
שלא מבין מה הוא חיפש להיות זמר רוק
כשזה רק חלק קטן
והוא בורג קטן
בתוך מערכת משומנת היטב
בה הוא רק היה זה המסיח את הדעת של הציבור לדברים שוליים
כשבו זמנית המערכת בכלל עומדת לפתוח במלחמה
נגיד למשל כנגד עירק
כדי להיות ברי יכולת
להשיג עוד נפט במחירים זולים יותר
והקהל שלו
מעדיף לשמוע שירים על אהבה
מבלי שהוא מודע שהזמר רוק
יוצר מסכת רגשות שנעים להתחבר אליהן
והן מסתירות פעולות קונספירטיביות
של מקורבים לממשל
גם בארצות דמוקרטיות
ואני כמעט בטוח שאם תשאל כוכב רוק
אם הוא היה בוחר בזה שוב בגלגול אחר
להיות זמר רוק
והוא ישקול את העובדה שמרגע שהוא התפרסם אין לו חיים
הוא בקושי יכול לצאת מהבית
ואם הוא כבר יוצא מהבית הוא חייב שומרי ראש
או חבישת כובע ומשקפיים כדי שלא יזהו אותו
יש סיכוי שהוא יגיד לך
לגלגול אחד זה הספיק לי עד כי הגיעו המים עד נפש
והזמר רוק מודע שמוזיקת רוק
שווה למשחק כדור סל או כדור רגל
שמסנוורים את הציבור ממה שקורה מאחורי הקלעים
חוץ מזה
האם שחקן הכדורגל - דיאגו ארמנדו מארדונההה
לא התנהג בעודו על קוקאין
ממש כמו שזמרי רוק מתנהגים
האם החוק בארצות הברית
לא פועל בהליכי משפט רציניים ביותר
כנגד חשדות על מעשים של זמר הרוק מייקל ג'קסון עם ילדים
האם מישהו חושב שסיד וישס
מלהקת הסקס פיסטולס
כתב על החיים הנפלאים שלו עם מוזיקת פופ קיטצ'ית
או שמא הוא חי חיים על הקצה
וחי חיים אפורים
וקשים כנרקומן
וזו הסיבה שהוא כתב ושר על אנרכיזם
וגיטרות מייללות וצובחות
כיון שבעצם חייו היו אפורים
וקשים
והוא עצמו חשף בהופעות שלו
בעצם את ההשתקפות של העולם דרך המסננת של עצמו
ואם הכל כל כך מקובל אצל זמרי רוק
בעיני החברה
אז למה ג'ורג' מייקל זמר רוק אף הוא
נחשף בציבור כהומו סכסואל
בשלב כל כך מאוחר
האם כולם כאן בארץ מתייחסים בקבלה מוחלטת
לסגנון הלבוש עם כל הפייטים של צביקה פיק
האם צביקה פיק כל כך קווול
שלא איכפת לו שיורדים עליו
ועל צורת ההופעה שלו בחברה
האם הוא לא שאל את עצמו ולו פעם אחת
למה אני הייתי צריך את כל הבגדים האלה
שהם כל כך מסורבלים וצעקניים
וכבר נמאס לי מזה
אבל אני לא יכול לשבור את התדמית
האם מקים להקת הפינק פלויד
סיד בארט
שבשנה האחרונה להופעות שלהם בתור פינק פלויד הראשונים והראשוניים
אחרי עשר הופעות בהן הוא נטל ל.ס.ד
וניגן אקורד אחד כל המופע
וגם נותר יושב על כיסא
שעה אחרי המופע עם ניגון של אותו אקורד
זכה לתהילה
או שמן הסתם אין יודעים
אך זו הסיבה שהוא הוחלף בנגן והזמר דיוויד גילמור
ובארט עצמו חי עד היום
חיים צנועים מתמלוגים בבית אימו
אי שם איפה שהו בבריטנייה
האם ג'ים מוריסון
לא הועמד למשפט ולעוד משפט ולעוד משפט
כשחרג מגבולות שהיו קונצנזוס
של גבולות שלא חוצים
האם השחקן הישראלי המגלם את גשש-בלש-משש
ונמצא בהליכי משפט
ייצא ללא עונש
או ישוב לשחק בתפקידים שונים
שפונים לילדים קטנים
האם האמן הפלסטי
או יותר נכון הצלם דיוויד מייפלטרופ
לא הועמד למשפט על צילומים שהיו סנסצייה
בכל העולם
ודווקא בגלל הסנסציה
לפתע הפך להיות שיחת היום
האם לא לקח הרבה זמן למדינת ישראל
עד שהיא אישרה לדנה אינטרנשיונל לשיר בכלל
ולשיר באירוביזיון בפרט
לגביי גילוי הכשרון
והטיפוח של ילד מוכשר בין אם הוא מוכשר בשח
או מוכשר בציור
או מוכשר בשירה
או בכל אשר אפשר להיות מוכשר
אפילו במספרים
כשעתיד לו עתיד משגשג כרואה חשבון
ולקבל עידוד בסופו כתחילתו של דבר
זה הוא עצמו שחשף את כשרונו
בלי לדעת אם זה בכלל נורמלי או לא
האם ישנם באמת תכונות או התנהגויות לציירים
לפתע אני חושב לעצמי
האם יש למישהו בכלל בעולם גינונים והתנהגות שנובעת מהמיקצוע
מכל הטייסים שהכרתי במהלך חיי כילד בבסיס חיל אויר
לא נתקלתי באף טייס שהיו לו גינונים דומים לטייסים אחרים
מתוך כל השחקנים שהכרתי כשלמדתי תיאטרון
המטרה של כל אחד הייתה להיות שונה ואינדיוידואל
אפילו היה לי מורה בשם שלמה בסן
שלימד אותנו קריאת שירה
שכל פעם שהוא היה מעלה לבמה תלמיד אחר
הוא היה נוהג להזמין בדרך זו

בוא ותראה לנו איך אתה קורא את השיר כפי שרק אתה יכול

זה לא גורם להתבהרות העיניין
שכפי שאותו המורה שהיה לי
שהזמין כל תלמיד לעלות לבמה
לקרוא או לשיר שיר כפי שרק הוא יכול
מעיד על ניסיון לאפשר לאנשים יוצרים
לחפש ולמצוא את האינדיוידואל שלהם
אין מה לעשות
החיים זה לא ערב קריוקי שכל אחד עולה לבמה ושר
זמרים נבחרים בקפידה
זמרים שהם כיום כבר מנוסים ומצליחים
עדיין באים לשיעורי פיתוח קול
על מנת לשפר את עצמם
בעידן הרוקנ'רול מפיקים חיפשו בזכוכית מגדלת
קולות מיוחדים של זמרים מיוחדים
שמטרתם להיות נאמנים לאינדיוידואל שלהם
כזכור הזמרת ג'ניס ג'ופלין
הייתה עם קול צרוד
היא לא ממש הייתה ערבה לאוזן
אבל האנרגייה שהיא שרה את שירייה
בכל הופעה
נתנה את כל כולה
אם יש משהו שאני יכול לכנות לא נורמטיבי
בקרב בני האדם
ומעט יותר מידי נורמטיבי
או אולי המיצוי של התנהגות של רוקיסט
זה שיותר מידי רוקיסטים כילו את עצמם
ואת האנרגייה שלהם
עד מוות - ג'ניס ג'ופלין
ג'ים מוריסון
קורט קוביין
ג'ימי הנדריקס
וכמעט על סף המוות - זמר גדול שהיה רגע קצר מהמרחק שלו למות
ממנת יתר ונשלח לגמילה - לו ריד
ועוד זמר שעל סף המוות - ניק קייב
ואם תרצו בדק בית את ביתנו בישראל
זוהר ארגוב המלך
שאגב חוץ מההתמכרות להרואין
היה ונשאר כל חייו איש צנוע
והנציג הישראלי בצרפת
מייק ברנדט שהתאבד בקפיצה מחדר מהקומה השישית במלון בפאריז
ויחד עם זה שהרשימה הזו ארוכה
היא אפילו לא אחוז או רבע אחוז
מכלל האוכלוסייה בעולם שמשתמשת בסמים קשים
ויותר מכך
האחוז הזה של זמרי רוק חיים ומתים
בדרכם האינדיוידואלית
תוך שימוש בסמים
לא מגיע לשמינית אחוז מכלל זמרי הרוק בכלל בעולם
אז בתכלס אני חושב שמה שייחד את זמרי הרוק
היה קשר עמוק לסמים קשים
שהובילו את כולם
כל אחד לעצמו בדרך האינדיוידואלית שלו
למצות את צורת ההתנהגות ולהשאר נאמנים לעצמם
חוץ מכך אני ממש לא חושב שיש מכנה משותף
של קוד התנהגותי בין זמרי הרוק
ואני חושב שזו אילוזייה
אם מגדירים התנהגות יחודית כוללת של זמרי רוק
ראו כמה ביקורת הייתה כלפיי הזמר אדם חסר הקול
או בעל הקול הצרוד להחריד
המייצג את עצמו בחבישת בנדאנות כסמל מסחרי
ואיך היה סיבה לצחוק ולעג בפי הרוב
שימו לב איך לא ממש התייחסו בקלות דעת
לסמים שמצאו בדירה של ריקי גל נערת הרוק
שימו לב שאלוף העולם בספורט הסיוף יצחק חתואל
שהבריח קוקאין לארץ
נחסם מיכולת להשתתף באולימפיאדה
גם אם היה מביא לישראל עוד מדליית זהב
שימו לב איך זרקו מסדרה בטלויזייה את טוביה צפיר הגדול
כי הוא חבט באלימות בקירות הגבס של התיפאורה
שימו לב כמה שזה מצחיק - מפורסמים עושים סמים

וכפי שאיזכרתי פעם
ילד מוכשר למוזיקה שמתאמן
והוריו או מקורביו עוזרים לו
או עזרה מוראלית
או עזרה בלחבר אליו קבוצה מוכשרת שיקימו להקה
ויש לו את הקול להיות הסולן
הוא יתחיל את הקריירה די לאט
אך הנהירה של מעריצים
והאנשים ברחובות שחייבים להגיב
יגרמו לו כמו לשחקן מוכשר
או לצייר מוכשר
או מוזיקאי בחסד
להפוך מנוכר ואדיש ובשביל זה יש חשיש
וככל שיהיה יותר פופולרי
ככה יגיע גם להירואין או להסניף כל יום קוקאין
ויפתח קור רוח וחוסר סבלנות
שניתן להכליל את זמרי הרוק
מתנהגים כזמרי רוק
וכנראה לא נמצא באמת המכנה המשותף
בהתנהגויות של בני אדם שיחיו או ימותו למען האמנות
לעומת כל אדם אחר
שיכול להיות שהוא קופאי בסופרמרקט
שחי חיים פשוטים סולידיים ומתנהל בצניעות מיום ליום
בלי שום צורך להשאיר כאן חותם
אני חושב שזו טעות גדולה לחשוב
למה זמר רוק מתנהג כזמר רוק
אני חושב שזו מחשבה חסרת בסיס לחלוטין
ואני ממש לא יודע איך מישהו
מגיע למקום הזה בחשיבה
שיש קוד התנהגותי אצל זמרי רוק
או בעלי מיקצועות חופשיים אחרים
זה כאילו לשאול
למה אינדיוידואל מתנהג כאינדיוידואל
והתשובה היא - כי הוא אינדיוידואל וזהו
וזה לא שזמרי רוק חדשים
מחקים כמו ציפור תוכי כוכבי רוק אחרים
זה פשוט דרך שנראית זהה בהתנהגות האנושית
למי שעומד על במה מול קהל ומנסה לשרוד
בתכלס
מטרת היוצר המופיע בפני המונים
היא רק לחפש קצת שקט אמיתי
או מקום לפרוץ את המסגרות של עצמו
ושובע עד בחילה מקהל מעריצות
אבל המעריצות לא היו קודם
אלא רק אחרי שהאמן הזה
החליט לחשוף בהופעה את מה שהוא טוב בו
וזה שהוא יודע לשיר
גורם לכל כך הרבה בני אדם
לקנא או להעריץ
כי היכולת לשיר היא מתנה משמיים
ואוזניים ששומעות מה שנקרא שמיעה אבסולוטית
זה מיעוט כל כך קטן
שזה מעורר הערצה
אז ברור שזמרי רוק בתחילת דרכם
עם קהל מעריצות
זיינו ערב ערב מישהי אחרת מקהל המעריצות
זה היה קל, וזה הוסיף לאגו שלהם
אבל אני מכיר בעצמי כמה אנשים
שהם במקרה חברים שלי
שעוסקים בתחומי הבידור השונים
וקופצים ממיטה למיטה מנקבה לנקבה
אבל גם מזה כבר נמאס,
גם לחברים האלה שלי כבר נמאס
לזיין לשם אורגזמה וכיבוש של עוד קוס
והם היו מתים להתבסס ולבנות משפחה
וזמרי רוק שהיו כל החיים יכולים לזיין על ימין ועל שמאל
בסופו של דבר מתמסדים עם אהבה אחת או שתיים
יוצרים באשר הם
אם זה מרק קנופלר
או ג'ים מוריסון
או דיוויד באווי
וכל פרפורמר מול המוני קהל
אם הם מתחברים במשהו
זה בכך שהם חייבים הגנה אקוסטית או כימיקלית או שורשית כחשיש
להתנתק מהרעש
ולו בכדי לכתוב שיר חדש

לסיכום
זמרי רוק לא מתנהגים כזמרי רוק בשביל הסטייל
או בשביל להתנהג כזמרי רוק
הם מתנהגים בדרך היחידה שלהם להתנהג
חרף תופעות הלוואי של קבלתם בציבור
כאילו זו זכותו
לפלוש לפרטיות
ולנהל שיחה עם מישהו מתחום הבידור
כאילו הוא מכיר את היוצר
מישהו רואה אותך בטלויזיה משחק בטלאנובלה
מרגיש שהוא מכיר אותך
והאשליה שלו שגם אתה מהטלויזייה רואה אותו ומכיר אותו
אז כאילו זכותו לפנות אל השחקן הזה
ולפרוץ לחייו הפרטיים
אז אנשים מפורסמים
ולאו דווקא זמרי רוק
משנים את התנהגותם כשהם באים בציבור
והם ממשיכים לחפש מקום ודרך להצליח להסתתר
מפפרצ'י ומעריצות שרופות
אז הם מחספסים את עצמם
ומעמעמים את התודעה
אולי החספוס והעמעום המתבקש
זה הקשר היחיד לזן מוזר זה של בני אדם
וכשעולים לבמה להופיע
אין להם הרבה ברירות למצוא דרכים חדשות
שלא נעשו בעבר על ידי להקות אחרות
מה כבר אפשר לעשות על במה שטרם נעשה
לשבור גיטרה - עשו לפני אלף שנה
ליפול אל הקהל או לקפוץ אל הקהל - נעשה
להוריד חולצה ולזרוק לקהל - נעשה
לשכב על הבמה - נעשה
לאונן על הבמה - נעשה
לרקוד במעגל או לנוע על כל רחבי הבמה - נעשה
להרים את הסטנד של המיקרופון ולנופף בו - נעשה
להוציא את המיקרופון מהסטנד ולסובב אותו במעגלים עם הכבל - נעשה
להשתין על הבמה - נעשה
לקלל את הקהל - נעשה
לאחוז במיקרופון כאילו היה זין - נעשה
להתיישב על הבמה ולנגן אקורד אחד במשך שעתיים
ואף אחרי שההופעה כבר ניסתיימה - נעשה
במקום לשיר, לפצוח במונולוג ולדבר אל הקהל
כשהמוזיקה לא מנגנת - נעשה
לנגן עם השיניים על הגיטרה - נעשה
לעלות לבמה בבגדים מוזרים - נעשה
אז אין כבר מה לחדש בכלל
ואולי בגלל זה
זה נראה כאילו לכל הזמרי רוק אופן התנהגותי
או קוד התנהגותי זהה
לכן זה נראה דומה
כמו ג'אנר
כמו טייפ-קאסטינג
כמו אותן אפשרויות על הבמה בהופעות
וכמה אינדיוידואלי הזמר הזה
או כמה שונה הזמר ההוא
לא, זה לא דומה בתוכן של השירה והנגינה
רק בטכס בישבן שכבר מזמן מיצה את עצמו
כאיך זמר עולה לבמה
אני אסכם בכך
לדעתי בסופו של דבר אין דבר כזה
שמגדיר התנהגות של זמר רוק
ואם תקשיבו להרבה להקות רוק
אתם תראו כמה זמר אחד או להקה אחת
שונה לחלוטין מכל להקה אחרת
כך שהשאלה למה זמר רוק מתנהג כזמר רוק היא שאלה מטופשת להחריד
שאלה טובה מזו
היא השאלה איך אדם אינדיוידואל מתנהג כאינדיוידואל
ונשאר נאמן לאינדיוידואליות שלו
גם בארצות שאין זכות של חופש הביטוי

Saturday, May 27, 2006

בריאת השקר הראשון בחיי


השקר הראשון בחיי השתלם לי
הוא השתלם לי עד כי איני מבין למה התקיימה הדיברה - לא תשקר

לאחר שסיימתי את כיתה ג' בנהלל
המשפחה עברה לגור בתל אביב
בכיתה ד' בהכנסי לכיתה חדשה, שאלו אותי מאיפה אני בא
בשנייה של הבזק פלש של מצלמה, חשבתי לרגע שזה בטח סוד צבאי להגיד
שגדלתי בבסיס חייל אוויר בצפון הארץ
אז החלטתי לשקר
אמרתי שאני בא מאוסטרליה

המורה המחנכת שלי שאני מניח שקרוב לוודאי היה לה את התיק שלי
וידעה שזה שקר

ואולי המורה המחנכת שלי בעצם לא ידעה באמת מאיפה אני בא

היא ביקשה ממני להכין לכיתה הרצאה על אוסטרליה לשיעור גיאוגרפייה

כמובן שברגע שחזרתי הביתה פתחתי אינציקלופדיה לערך אוסטרלייה
את כל שהאינציקלופדיה יכלה לספק שיננתי בעל פה

למזלי המשפחה שלי מחולקת לשתי משפחות
האחת של סבא שלי אבא של אמא שלי
ואנחנו החצי שגר בישראל
והחצי השני
אח של סבא שלי
שחי עם משפחתו באוסטרלייה

על כן, יכולתי לאסוף בולים ממעטפות מאוסטרליה
ולהציג צילומים של נופים מאוסטרלייה
ולמזלי
גם בימי הילדות שלי קיבלתי מתנות מהמשפחה מאוסטרליה
מתנות של בובות של חיית קואלה
וכיסוי של פוף ישיבה מעור של קנגרו

ומכיוון שגדלתי באותו בסיס חייל אוויר בצפון
והיה נפוץ בימים רחוקים לשתול ברחבי הבסיסים של חייל האוויר
עצי אקליפטוס
שהגיעו במקור
מאוסטרליה

אז למדתי לעצמי על צורת הרבייה של הקנגורו עם הכיס שבבטן הנקבה שם גדל הגור של הקנגורו
ומגלויות שנשלחו אלינו לארץ
ראיתי איך נראים האבוריג'ינים שהם כמו הבדואים שלנו
כל הזמן עוברים ממקום למקום
ולא ממש חיים על פי הנורמות של העולם המודרני

ולמדתי שהאוסטרלים הראשונים מהמערב שבאו לחיות שם
בעצם היו גנבים ופושעים ורוצחים ואנסים
בבריטנייה
ובריטנייה הייתה הכובשת של אוסטרליה
ולשם היא נידתה כמו לבית כלא
את כל אלו שיצאו אשמים על פי בתי הדין בבריטנייה

גם השכלתי לגלות שאוסטרלייה נמצאת בצד הדרומי של כדור הארץ
ושהחורף והקייץ שם הפוכים מהחורף והקייץ של הצד הצפוני של קו המשווה

הדבר היחיד שהיה מוזר לי רק כעבור הרבה מאוד שנים
זה שהאוסטרלים ביצעו טבח איום וניסו לטהר את אוסטרלייה מהאבוריג'נים
ורק אלו שנותרו בשמורות כמו באר"הב שמורות של אינדיאנים
כך נותרו שמורות של אבוריג'ינים

וכן, כמובן שהמשפחה מאוסטרלייה באחד הביקורים בארץ
הביאו לנו את הדבר המדהים הזה - הבומרנג
שאף עליו השכלתי דעת והבנתי שהיה כלי שעף בצורה מוזרה וחוזר היישר לידיים של הזורק אותו
ושמטרתו העיקרית בתקופת האבוריג'ינים הייתה לצורכי צייד

המשפט היחיד שידעתי להגיד באנגלית היה
אני לא יודע לדבר אנגלית

ואז ערכתי את ההרצאה בפני הכיתה
וכולם היו מהופנטים מהסיפורים על הקנגרואים שאפשר ללטף אותם
ועל הקואלות שאוכלות רק עליי אקליפטוס
ועל הצייד עם הבומרנג
ועל האבוריג'ינים
ועל עצי האקליפטוס
והעברתי בין הילדים בולים מאוסטרליה
והעברתי להם בובות של קואלות
ואז המורה שאלה אותי משהו באנגלית
אני לא יודע מאיפה
אבל עניתי מייד באנגלית
אני לא יודע לדבר אנגלית
והמשכתי בעברית
כי למדתי בבית ספר ליהודים וישראלים

אז אם הרווחתי מזה משהו
ברור
הרווחתי ידע לי ולעצמי
והרווחתי את האמון של בני הכיתה
והרווחתי ציון מעולה על ההרצאה מהמורה
והרווחתי יחודיות
ושום ברק לא נחת עליי מהשמיים
בעודי משקר
השאלה היא האם הייתי יכול לשקר
שההרצאה על אוסטרלייה בכתה ד' הייתה שקר
ובעצם כל מה שכתבתי כאן כאילו היה השקר הראשון בחיי
זה חלק מהאובססיה שלי לשקר כל הזמן
ושכל שכתבתי כאן
כל הבומרנג והקואלות
כל האבוריג'ינים
המשפחה מאוסטרליה
הכל היה שקר אחד גדול

אני שואל בעצם האם נראה שהדימיון שלי באמת יוצא דופן
ביכולת לשקר בכנות שכזו

אלהים אדירים, תבין כבר, אין אלהים


העולם הזה, רב היופי והחן, מנקודת מבט של ילד תם או מטומטם
לעולם תישאר נקודת מבט של ילד תם או מטומטם
שיפי העולם המושלם בין ברגעי הכאן ועכשיו
לבין ריגעי עבר
שאין מסיקים ממנו מסקנות
שאין שואלים עליו שאלות
כמהות הצבעים המרהיבים
על גב כנפי פרפר השב בכל פעם
ומטמטם את הצופה בחיזיון המרהיב המרפרף
רגע על כתף הילד, רגע נעלם
או פרח יפה תואר כשושנה
הקוראת בריחה המשכר לדבורים ללקט ממנה צוף
ובכך להאביק לנצח העונות המתחדשות את זנה
כפרח - כך הפרפר מושך את מינו הנגדי
אליו ביופיו
מופרה
ובין מציאת מקום להטלת ביציו
לשם גילגול נשמתו הניצחית
טועם מצוף השושנה כמעשה הדבורה
אבל העולם נברא יפה ומרהיב
כדי שלא נעלה בדעתנו
כמה רוע ואכזריות נמצאים בהסוואה של יופי והדר

לא בעינים של ילד בכיתה ה' אנו רואים את העולם
אלא בעינים מלאות זימה של בני 15 מאוננים
על ג'ורנלים של פליי בוי
ונער בן 15 שטוף יצר
מחפש דרכו אל מנהרות אושר רבות ככל הניתן
לא תופס שאותן חשופות שדיים מתגרות
הן חלק מתרמית להראות למאונן
כמה יפה התשוקה
ואין הוא יודע שאותה בחורה עליה התיז את דמעות הפנינים שלו
בעצם הצטלמה
כדי להרוויח את הכסף כדי לחיות, כדי שהיא תוכל לקנות לחם וגבינה

על נערה אחת תמה עדינה ורכה חפץ הנער להטיל את נתזיו
הוא מצא חן בעיניה או בתלתליה הזהובים
אולי בשדיה הרכות והזקורות
אולי רק חן בכפות רגליה הקטנות
היחפות
על העשב הרך באחר צהרי קייץ בהיר
אך הבחורה
מה גם שהיא תפוסה על ידי בן שבט אחר
יש עליה מבטים של נערים
רבים מכל השכונה
השכונה היא המזרח התיכון
העת, היא העת העתיקה
שניים עשר שבטים צועדים אחר נערה
כלאחר אור בקצה מנהרת עבדות

ראו כמה צמאים לחום
ליטוף, משגל, חופרי הפחם במיכרות
מקבלים כביכול 10 דיברות שאל להם לעבור עליהן
ודבר ראשון מוציאים את העין לנערה
שבעצם ציפתה לבואם כביכול כל הזמן
והגנה על עצמה בחומות ובגדי צניעות על מנעול
והם סובבים סביבה 7 פעמים וחומה נופלת

יכול להיות שזו אגדה
אלו זיכרונותי מהסיפור המקראי
שכנראה בין אותו מעמד קבלת הדיברות
ועד כיבושם והפצתם בעולם כתבו במילות
עיברית את כל שידוע על מה שהיה
ומה שצריך להיות ברור הוא
שהעם היהודי כבש מידי עמים ושבטים
את מה שלאחר מכן תקרא מדינת היהודים
ותחולק לישראל ויהודה ויופצו יושביה וירצחו
ברחבי תבל

אומנם היו אימפריות קדומות כאימפריה הפרעונית
האם אנו שואלים את עצמנו היכן הם הפרעונים
או האשורים
או הבבלים
התשובה שלי היא
שאלו בחרו להתבולל בעמי העולם כולו
ולא להותיר זכר לקשר שבינהם לעבר
העומד גוסס ככמה פירמידות
שהן פאר יצירה ללא ספק
בעיני כל אדם קדמון
הם בחרו להתבולל כי הבינו
את מה שאלך להאיר עוד כמה רגעים

עמים אלו לעניות דעתי
בחרו להתבולל
כיון שהבינו שקפיצה לעבר הצעדה קדימה
אל המאה העשרים למשל
תחשב כישלון מוחלט שלהם כיוצרי השיטה

והעם היהודי שכתב את התורה הראשונה
של אמונה באל עליון אחד וכל יכול
שמסוגל בו זמנית ליצור אבן
שהוא לא יוכל להרים אותה
ובכל זאת ליצור את המצב
כמו קוסם במעשה של פלא
גם ליצור אותה האבן
גם להרימה
ולתעתע בחושי המפקפקים ביכולותיו
לראות שאת האבן הוא יצר
אך הוא לא נאלץ להרים אותה
כי הוא יצר אותה מלכתחילה לא עומדת על הקרקע
אלא מלכתחילה היא בכפות ידיו

אותו האל הכל יכול
שיצר בשישה ימים את העולם, ובשביעי נח
העם שלו
שהוא קורא לו העם הנבחר או עם הסגולה
בכדי לטעת בנו אמונה
שיש סיבה מאוד חשובה להיותנו בעולם
כמו בסרט הנחשול
ליצור אותנו קבוצת מיעוט
שנאמין שאנו קבוצת איכות
למעלה מכל עם אחר ששייך לאנושות

האל הזה כותב דרכנו תורה
כה רדופת סטירות
ופרדוכסים בלתי אפשריים

לדוגמא: אדם, ומצלעו חוה, ניחא, מה קדם למה הביצה או התרנגולת

אבל בניהם קיין
עובד האדמה החקלאי
האוכל מזון אורגני
והביטו נא אנשים על אלו האוכלים כיום
מזון אורגני
והרי הם נחשבים אליטה של איכות חיים ירוקים ובריאים

והבל אוכל הבשר
שהבל פיו כריח כבשה על גחלים
היוצרת את תחושת הקבס
באף כל מריח את הבל פיו

והבל היה רודה בבעלי חיים
כאילו הטבע החי מפלנגטון
ומשרימפסים
ועד פילים אריות ונמלים
ויותר מכל אלו אהב לרדות בכבשים
נדמה כי הכל נועד לו
והוא אדון כל חי בעולם

על כך אלוהים שולח את קיין המסטול מצמח החשיש האורגני
להרוג את הבל
בטענה, שזה, מוביל את כבשיו על יבוליו של קיין
ויותר מכך מוביל את צאנו לטבח

וקיין רוצח
ומלא בושה
ומצפון שיש לו
שואל את אלוהים השואל אחר הבל אחיו
השומר אחי אנוכי

כאן אני נכנס לשימוש במילים קרובות
ומשום שהשפה העברית עברה שינויים רבים
בין יידיש לבין ארמית
אני לא מתבייש להמשיך כאן בחצי משחק מילים
ובחצי פירוש אלטרנטיבי שעלול להיות נכון
במשמעותו ובכוונתו

בעיברית של היום, של המילניום השלישי לספירת הנוצרים
אדם אנוכי הוא אדם החושב רק על עצמו

לפיכך

השומר של אחיו הוא אנוכי
קיין תמהה האם בכך ששמר או לא שמר על אחיו
זה בן אדם אנוכי
קיין התבייש במילה אנוכי שהודבקה עליו

אז כדי לא להיות אנוכי
בשמירה על אחיו
הוא רצח את אחיו הבל
הוא פשוט רצח אותו

אלוהים היה שומר הגן
וקיין עונה לשאלת הבורא
כי אחיו אינו חי
כל זמן שאין מילים כתובות וחרוצות באבן
שכן אנוכי כיום
זה מי שחושב רק על עצמו
יכול להישמע באינטונציה אחרת
של אותן האותיות של המילה אנוכי - כאינו חי
גם אם זה לא מחזיק מים
שומר אחי אנוכי, או שומר אחי אינו חי

יוצא שאותו זה שכבר לא חי הוא קיין עצמו שלא חי
וכי יש טעם לחיות לאחר ורצחת את אחיך היחיד
ואילו מן חיים יש לאדם שרצח את אחיו
יהיה באמת קרוב לומר
שלאחר רצח אחיך
אתה עצמך כבר לא בדיוק חי

באם קין הודה בפני האל השומר
כי הבל בעל אופי אנוכי
במובן השלילי של המילה
ובאם קיין הודה שהבל אינו חי

ובאם חשב שזה ששומר על הבל
הוא מישהו עם אופי אנוכי
ושואל את האל השומר
האם השומר של הבל אנוכי באופיו
ומבין שהוא עצמו היה השומר של אחיו
ובשל כך הוא עצמו קיין אדם אנוכי

אלהים לא היה באמת זקוק לחקוק על מצחו של קיין את אות הקלון
אות הקלון מתקיימת בקיין
ברוחו בנפשו בתחושת החרטה שלו
תחושות שיתנהלו בראשו למשך שארית חייו

אך מצפונו של קיין אינו שקט
והאל מכתים אותו באות קלון במקום בעליי דפנה
על כי נותר בחיים
גם אם אני מניח שהיה חפץ ליטול את חייו באובדן
לאחר המעשה ולא אבד את עצמו לדעת
והמשיך לחיות עם הכאב
והסבל
כדי שיצירת אלהים שיצר ביום השישי לבריאה
תמשיך להתקיים

למעשה אין אנו יודעים
אם הבל היה רגיש לאיזו דבורה קטנה שעקצה אותו בישבנו
שעה שהתישב על פרח אחד קטן מגידוליו של קיין
וזה בעצם מה שהרג אותו

והדבורה
בעצם אמרה לו אני מטילה בך מוות אווילי הבל
כיוון שאתה מאניש את החיות ומבייתן
כאדם אנוכי
וכאילו אתה אדון עולם
הלא זו הדבורה מאיה שרוצה חופש
ואותה הדבורה שבדיעבד
אחרי אלפי שנים
עקצה את שלמה המלך, ולימדה אותו לקח

ולאחר מכן מחוץ לגן העדן
קיין עם אות הקלון שלו
לא יכול להביט לאדם אביו בעיניים מרוב בושה
אז הוא רוצח אותו

וקיין שוכב עם אימו חוה
שכן כיצד המשיך המין האנושי להתפתח עד המבול
אם לא על ידי גילוי עריות
כשאר החיות בטבע
בין קיין לאימו
לבנותיו
והן בין קיין, ובין אחיהן לבינן

אז כנראה היה האל האחד חייב ליצור את המבול
להטביע את בני האנוש שבשל שנוצרו מתוך המשפחה
של גילוי עריות
נולדו בעלי זנבות או אולי גם קרניים


ובכל זאת האל
משחר בראשית בונה עולם
בשישה ימים
ובמקום ללמוד ביום השביעי מכל שבנה
או לעשות בדיקת מערכות וניסוי כלים
הוא מעדיף לנוח

ולאחר מכן
לאחר יום המנוחה
שעות שקרו בהן דברים רבים כנראה
הוא שב לגן או לארץ המדבר השכוח
ולא מצליח להבין את ההתרחשויות
שהוא עצמו הביא ליצירתן
וטוען ברוב חוצפתו
כי בני האדם רעים מטבעם
ומביא על העולם שיצר בשישה ימים
מבול
זוגות זוגות חיות ובני נח על הסירה התקועה כידוע בהרי אורל

קצת מוזר שאלהים מתרברב ביצירה של שישה ימים
בזמן שמיכאל אנג'לו
יצר את הקפלה הסיסטינית בחמש שנים
אולי זה לא מוזר, אלא פשוט יהיר
אולי זה אפילו לא יהיר
כי באמת יכול להיות שאלהים יצר את העולם בשישה ימים

ולכן בנה את העולם בצורה קלוקלת
רבויית חוסר תשומת לב על פרטים קטנים
אולי כל מיני טעויות בתיכנות
אולי שימוש בדיסקים צרובים ושרוטים
שבסופו של דבר יצרו את כל המציאות הזו
של העולם עם כל כך הרבה פרדוכסים
ותכונות שהופכות לבסוף לשגיאות שמייצרות את הרוע

ובמבול עצמו
מבועטים נפוצים בעולם המתייבש

בתור אגדה זה סיפור מעניין
כמובן שאפשר לפרש כל שבוע פרשה אחרת
ממה שהותירו כאן בכתב סתם
אבות מורשת הדת היהודית

אותה דת שמעצם כתיבתה כאגדה של השתלשלות עיניינים
ללא שליטה של שום כוח, לא תחתון ולא עליון
מביאה את שנים עשר השבטים הנישכחים במדבר
לרצוח
להחריב ערים שלמות
למען ארץ שכל משמעותה
זה הארץ המובטחת שממנה צריך להזיז את התחת
אבל זה כניראה לא מזיז לאף אחד
שניים עשר השבטים
המכריזים על פי הכרזת האלהים כי הם עם סגולה
טרם יגלו אותם ובצדק לכל תפוצות תבל
גם מגינים בחירוף נפש על הטריטוריה שלהם

העם הראשון בהיסטוריה
שקיים כיום חצוי ומפורד
בין גולים לישראלים
לדתיים חילונים
ימניים ושמאלנים
הוא העם שלאחר אלפיים שנות גלות עוד שר
להיות
עם חופשי בארץ ציון ירושליים
על כל מיגזרותיו החברתיים

היום יום השואה
כשאני רואה דוס
בא לי להתפקע מצחוק על הדמות הזו שנתקעה בסגנון הלבוש במאה השבע עשרה
או כשאני רואה דוס
דומה לחזיר
מגעיל כלים לכבוד פסח
בא לי לרצוח תוך כדי רצון להקיא

גם כשאני רואה מכוניות מאותתות ופונות ימינה
יש לי אותה התחושה
שהם כמתאבדי מצדה
או מזוהים פוליטית עם הימין

מה אני טוען
אני טוען שבשלב הראשון צריך לבטל את האני
בשלב השני את כל דתות העולם
ובשלב השלישי את הגבולות

ואני, מי אני ביכלל
צייר הזוי
השואף להשגת יופי שלא יתקבל כאשליה
משכרת ומשקרת חושים
שאין בחובה דבר
פרט לציפורני הטרף שלי
העכביש
המושך כאור את הפרפרה
להעלות נשמתה בטכס ברביקיו מסריח לאלוהים

בכל דרך אחרת של פליאה
תוכלו יהודים, לבוא אליי בשאלה
איך ולמה נילחמים בקוסובו והאם זו שואה
או האם השואה של העם היהודי
שנעשתה על ידי הדבורה הגרמנית
היתה שואה שנבעה מרוע טהור
או שיש סיבה לעקור את העם
שהחל את דרכו בעולם
בגילוי עריות שיוצר בעיות

או שמא עוד שופכה לריק
אחת מני רבות במטרה להרבות את
הסיבות לקיים מדינה יהודית
שממנה יצוץ משיח
שיבטל את האני, הדת, והטריטוריה

הלא כל מלחמות ישראל המודרנית החדשה
הן לשווא מחד
ומאידך לוחמיהן לחמו בחירוף נפש
על מנת לקבץ בארץ זו את טובי המוחות
לשבת כולנו יחדיו
ולבטל את ההצהרה
כי אנו עם טוב מכל העמים האחרים
וכי אנו איננו עם סגולה

וללמוד מחדש את שפת הטבע
ולא להוסיף לכתוב את קורות עתנו
ולא לכנות בשמות נשגבים פעוטות הנולדים
ונשלחים בעבור שמונה עשרה שנים
של דגירת ההורים עליהם
ועל תפקידם בעולם
היישר למלחמה

כעבור ארבעים שנה של חיים במדבר
שכן אף מדינת ישראל
אינה ארץ זבת חלב ודבש
כי אם זבת דם ועשן המלחמות
וסירנות עולות מהים להזהיר
ותותחים רועמים
ואיברים כרותים
ממוקשים
ודם, ודם, ודם, ושכול ושכול ושכול
ארץ זו זבת שמש קשה ופוצעת
זבת שנאה
ורוק נוזל מהפה
כרוק של חולה חסר שליטה
שאין לראות מבעדה למרחק של מטר
ולהפציר בשם העמים המאמינים בבורא האחד
כנצרות וכאיסלאם
לעשות כמונו

להניח את הדת בצד
ולפתוח דלתות גבולינו לכל החפץ לשבת במעונינו
ואנו נפוץ בעולם
וכולם כולם יפוצו ברחבי תבל
ואהבה תשרה בין איש לרעהו
וכל פרט יראה שונה מרעהו ואף על פי כן זהה לו

רק על ידי תיקון זה
נוכל ממש לממש את עשרת הדיברות
ולחיות רק על פיהן
ולא על פי תיקונים מעוותים
שחכמים בלילה ניסחו לאור נרות חלושים

Sunday, May 14, 2006

זו המונה ליזה שלי

אבא אדמה


הבטתי ארוכות וממושכות בציור החום שלי, לו אני קורא "אבא אדמה" ראיתי תחילה
את הדמויות שהבלטתי מתוך האבסטרקט

אב רציני קשוח וקשה מביט בכעס על בנו הפונה אליו ברכות ובנועם, מחצי גובהו

לא פירשתי פירושים רבים חוץ מלחשוב שפעם נראתה בדיוק כך מערכת היחסים שלי עם אבי
נזכרתי שבשנים האחרונות אבא מאוד מרוכך

אחר כך הבטתי בכיתמי קוביות השוקולד שהם כשבט עתיק ונשכח
של אבות זקנים וקשים המשוחחים בינהם
חשבתי שלציור צריך לקרוא
טלפון שבור
כשראיתי את אותם זקני שבט מעבירים בלחישה אינפורמצייה ההולכת ומשתנה
עד שהיא מגיעה אל האב, שם הבן מספר לו משהו אחר לחלוטין
והאב צריך להתמודד עימו בזמן שהשיחה בין זקני השבט חשובה לו יותר

אחר כך ראיתי שלכל זקן בשבט האבות הזה יש בן
והבנים כורעים על ברכיהם תחת אביהם

אז חשבתי לקרוא לציור
עקדת יצחק
הדמויות הגבריות טרודות בשיחה רוחנית כלשהי
אולי הם טרודים במשמעות העלאת הבן קורבן לאלים
אולי הם טרודים בשאלה היכן הנשים

הגברים הללו עשויים אדמה
והנשים שאינן נראות הן הרוח
האם רוח הנשים להעלות את הבן קורבן
או אולי כיצד למנוע מהגברים את המעשה המיסטי הסוטה

במציאות שלנו ברוב תחומי האמנות גברים הם יוצרי שיח וסייג וספרות ורוח
אך הם גם הלוחמים והמדינאים השולחים את בני מינם הצעירים למות בקרב

איני יודע למה כתוצאה מהציור שתחילתו היה אבסטרקט שנוצר באקראי
נוצרו לי מן המשתקף לי מהאבסטרקט והחומר החום
גברים דווקא
איני יודע
מדוע בחרתי לקרוא לציור בסופו של דבר
אבא אדמה

כמה שזה נשמע אבסורד - מה יותר רוחני מאדמה
באדמה אפשר לדמות דמויות
אומרים שהיצירה היא ממדעי הרוח
אך מה יותר גשמי מפסל

מה יותר גשמי מהמחשה בחומר של רעיון רוחני או גשמי

מוסיקה לא יותר רוחנית מטיפות הגשם הגשמיות המתופפות על האדמה
כשבט קדום באקסטזה של חושים

האם הגשם גשמי

גשם יותר גשמי מענן למראית עין
אבל למעשה ככל שקטנים למידות אטומיות
הגשם הוא רוח של מימן וחמצן

האגם הוא תוצר של הגשם
האגם יותר גשמי מהגשם
והמים באגם מושלמים
וצליל הגלים של המים רוחני בהתגשמותו

המים מושלמים כתוצאה מההתחברות המופלאה של שני אטומים של מימן וחמצן
הם מהווים את הדבר השקוף כרוח והכבד כגשם
והגשם כאמור רוח הוא
ולו בצליל הטיפות על הקרקע

רוח - גשם נישא ברוח מהים המתחמם על ידי השמש המשמשת אנרגייה של אור
אל האגם שבין הרי אדמה שנוצרו מאש ולבה מטורפים ושובבים
אש - אנרגיה של חום - חום - אנרגיה - גל - צבע חום
צבע חום שהוא שילוב בין שלשת צבעי היסוד
לאדמה
והאדמה - אדם - ודם - אדום - אדום צבע המזוהה במדעי החלל כצבע של כוכבים מזדקנים
מדעי החלל - ניסיון להגשים את הידיעה השלמה אודות הסיבה לחיינו
כאן
עכשיו
תמיד
השלמה - שמלה - שים לה לאישה המבויישת באין בד המסתיר את ערוותה
וצור ביקום הרחם המרחמת - עולם ומלואו
רוחני וגשמי
אדם
האדם העובד
שאחרי שדפק כרטיס יציאה מהמפעל יצא לשתות עם חבריו ולהשתכר כדי לפרוק את עול העבודה
להשתכר לכבוד דיוניסוס
שמשכיר תענוג לזמן קצוב בזמן, ומהול בכאב ראש המחריף כשהאדם מקבל את תלוש המשכורת
ממנו נכרת מס הכנסה למדינה
למען יוכלו מדעני החלל לאבחן סופר נובות וחורים שחורים
וגם לאכול
תקציבים ממשלתיים של מדינות נאורות התרות אחר תשובה הולמת יותר מהמשמעות הנתונה בספק
אלהים
כורתים את עורלת הבנים בשם הברית עם הבורא
ברית שאברהם אבינו כרת בשגעונו וטירופו אל מול מדורה משלהבת
ואלהים היה אל הים
ומן הים עלה הפלנגטון ומן הפלנגטון - רמשים זוחלים עופות ויונקים
אוכלי פלנגטון
ותינוק היונק - היונק בפיו חלב אם
ותינוק האדם יונק חלב פרה קדושה

חלב לבן - צבע בו הכל - כל היש - יש בו - בלבן
כצבע הזרע פרי אלת הפריון
כל הגוונים מהים הכחול לדם האדום לשמש המלהטת בצהוב
נמצאים בצבע הלבן
והצבע הלבן בציור החום בא בתור קו שהוא קונטור הפרדה שהיא ריק של בין לבין
על כן הלבן בציור אבא אדמה מייצג עבורי את האישה
הפוך ומשוגע הוא הציור
אבא אדמה
.

תרנגולות

לפני הרבה שנים עבדתי בלול תרנגולות
התפקיד שלי היה לבדוק שמערכת ההשקייה לתרנגולות לא תיסתם
ושבקייץ ביום חם במיוחד צריך לשטוף במים את גג הלול כדי לצנן את הטמפרטורות
כי תרנגולות מתות מחום
והתפקיד הכי חשוב היה
לאסוף את הביצים שהן מטילות

במהלך הזמן עליתי על תופעות שלא ידעתי עליהן
למשל שמתי לב שכשתרנגולת מטילה ביצה
הקליפה של הביצה רכה ומתקשה לאיטה בעבור חצי שעה

וישנן תרנגולת שמטילות בקביעות ביצים קטנות
ויש תרנגולות שמטילות ביצים בקביעות בגודל של שני שליש מגודל של ביצי יען

אבל רציתי לכתוב על התופעה הכי משמעותית שגיליתי
ישנן תרנגולות חכמות יותר מאחרות
ישנן תרנגולות שהן כל כך קנאיות לביצים שלהן

התרנגולת החכמות והקנאיות
ברגע שהאדם המאסף את הביצים מתקרב אליהן
הן עצמן
עושות חישוב מדהים
הן יודעות שלא משנה מה
הן ישארו ויחיו בלול
הן תמשיכנה לאכול ולשתות
כמו מלון חמישה כוכבים
אבל הן ינקמו בלולן
הן מספיקות שנייה לפני שהלולן אוסף את הביצים שלהן
לנקר את הביצה
כך שלא יהיה שום שימוש בביצה
אף אחד כבר לא ימכור את הביצים המנוקרות
אף אדם לא יקנה ביצה מנוקרת
כמו שהתרנגולות הללו יודעות שהן כבר לא תידגורנה על הביצים הללו
ולא יצליחו להביא לעולם את האפרוחים שלהן
התרנגולות הללו
חכמות ונקמניות

וכשאומרים למישהו אידיוט
שיש לו שכל של תרנגולת
זה לעיתים
אומר
שבעצם יש לו באמת שכל

זה הציור שציירתי באותו לילה שבבוקרו נאמר לי "הרגליים שלך לא על הקרקע"

הרגליים שלך לא על הקרקע


אבא שלי טייס הקרב, מלח הארץ, הקיבוצניק, המשכיל, מגיל צעיר הבהיר לי שעבודה זה חשוב כבר מכיתה ו' אני עבדתי בחילוק עיתונים בחמש בבקר וכך התגלגלתי מעבודה לעבודה
כמדריך בקייטנות,כמדריך סיוף,כצלם, כמתחזק משק חקלאי,כעובד בלול תרנגולות, כמתדלק בתחנת דלק, כמוכר סמים,כקוטף אפרסקים,כמזפת גגות,כצבעי וסייד,כפועל בבית דפוס
ומתוך ההסברים של אבא על הצורך לחסוך כסף, חסכתי סכום לא קטן

אז כשעזבתי את בית הספר, שנה לפני תום הלימודים - שנה לפני הגיוס לצבא
מתוך חסכונות שלי, שכרתי לעצמי דירה בנווה צדק בתל אביב בתקופה שנווה צדק הייתה שכונה שאסור היה ללכת בה יחף כי זה היה או לצעוד על בקבוק אדולן או לחטוף מחט של מזרק הרואין

אני הייתי אז בגיל 17 בעיניין של סמים ויצירה כתוצאה מהשפעה של הש והשראה של הש
וסטייל הפקטורי של אנדי וורהול – היו נאספות אצלי בבית כמו היה תחנת רכבת של סמים וסקס עם האנשים הכי מוזרים שאפשר לדמיין שיש כאלו בעולם

ואני יכול לומר שהסמים הביאו אותי אז למקומות כל כך עמוקים שהייתי מאבד את יכולת הדיבור שלי, וכך הביישנות שלי הייתה נוכחת, והייתי מעביר את הזמן בבהייה באיזו מאפרה מבלי אומץ להביט לאף אחד בעיניים, ופיספסתי בתקופה ההיא כל כך הרבה הזדמנויות עם בחורות שפשוט לא ראו אותי כי מרוב בושה שאני קיים, הייתי דני דין

ביום בואה של הבחורה שאהבתי, הלכתי לחפש סמים, ומצאתי מישהו שהיה לו חשיש, אבל הוא התנה את נתינת החשיש בדרישתו להיות נוכח בביתי באותו הערב, ולא יכולתי לסרב

אותו ערב הגיע אליי גם חברי הטוב שבת זוגו הייתה החברה הכי טובה של הבחורה שהייתי מאוהב בה. ככל שהערב נמשך וכולם מעושנים מהמון חשיש ששאפנו, נוצר מצב בו לא יכולתי להוציא מפי את המילים כלפיי זה שהביא את החשיש שיילך הביתה, והוא נותר יושב בביתי עוד שעות ארוכות אל תוך הלילה, עד שלפתע נעלם. חברי ובת זוגו עשו אהבה מול עיניי על מזרון בביתי, והבחורה שאהבתי נרדמה על המיטה שלי שהייתה אז מיטה של מזרון יחיד, לא היה לי האומץ להעיר אותה, לא היה לי האומץ להדחק כלפיה למיטה, נשכבתי על שק שינה – בביתי שלי, הרגשתי הכי רע בעולם, עד שקמתי מרוב תיסכול ויצאתי לטייל לבדי ברחובות תל אביב, שאז עוד לא נקראה תל אביב-גפן, מששבתי לביתי ציירתי ציור ספונטני אקספרסיבי.

כששלושת חבריי התעוררו, אחרי ארוחת בוקר ומקלחת, הבחורה שהייתי מאוהב בה – ביום ההוא שהיה יום פרידתנו אמרה לי את המשפט הכי נוקב שנאמר לי "הרגליים שלך לא על הקרקע" ונעלמה מחיי

Saturday, May 13, 2006

גם ללא כותרת ניתן לראות את היופי החשוף כעליי כותרת


קצת לפני שהתגייסתי לצבא, לנחל מחזור צ"ד גרעין צלופחד, שנועד ליצור אינטגרצייה עם בני העיירה מצפה רמון, פגשתי ערב מיוחד אחד את הבחורה הכי יפה מהתיכון שלי, שהייתה בת כיתתי מכיתה י' וביום הראשון שהיא נכנסה לכיתה לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים, אז זה היה מחזה נדיר - בחורה מעל גובה מטר שמונים
רזה, בלונדינית, שפתיים בשרניות ואדומות (כמו של מישל פייפר) עיניים ירוקות וגדולות, וחזה זקור ומתגרה, ובתוספת יהירות לחיצוניות שלה - גם אף סולד. ( היופי הזה היה נדיר אז, לפני העלייה הגדולה של יהודים וחצי יהודים מברית המועצות) הייתי החבר הכי טוב שלה במהלך כיתה י' אבל היא הייתה כבר במערכת יחסים מנוצלת מינית על ידי מ"פ בצבא, ולי לא היה סיכוי. לאט הכל דעך, בחורות אחרות התחילו איתי, והתפנתי להתנסויות שונות עם בחורות נוספות, וכך היא נעלמה מחיי

אז קצת לפני הגיוס לצבא, פגשתי בה, ובאתי איתה ועוד חברה שלה לעשות שלשתנו ערב של חשיש ואורגייה. מה שקרה זה שחברתה נרדמה, ואני והיא התחלנו להתנשק. כך הכל התחיל. לא ידעתי מה יקרה או מה קורה, אבל ברגש שלי הייתי מאוהב באופן שמתאבד שיעי היה מוכן למות למען משהו. הייתי מוכן למות עבורה

אבל הסיפור לא היה פשוט, היא הייתה פרודה מחבר קודם שלה מספר חודשים בודדים, וזה הוא שזרק אותה. היא עצמה הייתה מאוהבת בו טוטאלית. היא הייתה מגיעה אליי לפנות ערב, מבקשת לצאת לטיול בסביבה ברכב, ומנחה אותי להגיע למקום מסויים, זה היה להגיע לחנייה פרטית שהשקיפה על בית - הבית של הקודם שלה! אני הייתי צריך להיות נוכח בסיטואצייה שהלב שלה הולם בעוצמה כשהיא מרגישה את האוויר שלו בסביבה, כל תנועה שנצפתה מהבית שלו עשתה לה ויבראציות, וכל ויבראצייה שלה החסירה ממני פעימה.

ואז במצב הזה התגיייסתי לצבא
כשבסוף שבוע הייתי נשאר בבסיס ההורים שלי והיא היו באים יחד לבקר אותי, היא לאט לאט התאהבה בי, אבל אז עוד לא נוצר מצב שעשינו אהבה
וכל החיילים שנשארו בבסיס הפכו אותי למלך מתוך ידיעתם שאני מזיין את הבחורה הכי יפה על הפלנטה. באמת! כל החיילים ראו בי מישהו שזכה בלוטו, או מישהו שיש בו משהו שאין באף אחד אחר אם היא איתי

ואני לעצמי, רק לעצמי, ידעתי שכל החברים בבסיס מריעים לי כשהייתי חוזר מסופ"ש בבית יעני, מזיין את חברה שלי, ואני לעצמי מקנא בתדמית שהם הדביקו לי עצמי. ורק אני לעצמי יודע שהכל חיזיון תעתועים

רק כעבור חודשיים
התחלנו לשכב ולעשות אהבה. אבל היא עדיין הייתה חושבת (גם אם כבר אוהבת או מתרגלת אליי) על האקס הקודם שלה. זה הגיע למצב שבו היא הכירה לאחותי הצעירה את מי, אם לא את האקס שלה
ואני והיא עושים אהבה בחדר אחד, ואחותי והאקס שלה בחדר ליד
צחוק הגורל היה שהבחור הזה היה אימפוטנט, את זה למדתי רק מאוחר יותר

בכל אופן, הריקושטים של לחכות ליד הבית של האקס שלה, או הצפייה החוזרת ונשנית על הסרט "הלהקה" שהם שניהם נהגו לראות ערב ערב ולדקלם משם טכסטים עברו גם אליי, נלחמתי עליה בשיניים

בסופו של דבר אני זה שעזב אותה
הייתי איתה שנה שלמה, לא אהבתי אותה, אלא הייתי מאוהב, מעולם לא שמעתי על מישהו שמאוהב כל כך הרבה זמן בבת זוגו, אבל אני הייתי מאוהב בה כל משך השנה שהייתי איתה
ואז יום אחד היא נראתה לי קלופת כל שכבות ההגנה שלה, והיא נראתה לי פתטית, מרשעת, זנותית
שקרנית, ומשחקת באינטרסנטיות ומניפולטיביות באחרים רק כי היא יפה כל כך , ואי אפשר לומר לה - לא
בו ביום נפרדתי ממנה

מלאך המוות אורב וממתין לזמנו לסיים את זמנך


השם של הספר האחרון שאכתוב בחיים
יהיה
"מה שהקדוש ברוך הוא אמר לאלוהים"

Friday, May 12, 2006

מתוך הספר אמנות בקיבוץ חוף מיבטחים


דיאלוג בין אוצרת לאמן

אוצרת: אחרי שראיתי יצירות שלך, נדמה לי שאתה אמן שמתחכך עם האמנות העכשווית. המשמעות
המקורית של המילה "התחככות" היא אכן לא לגמרי בפנים ולא לגמרי בחוץ
אני חושבת שאתה לא לחלוטין מוצא את עצמך באמנות העכשווית אתה הרי גם לא מעוניין להיות שם, אז מה הבעיה בעצם ?וגם לא חייב להיות שם, כמובן – ואתה כבר לא לגמרי מחוצה לה, שהרי פעם ב אתה בכל זאת יוצר ברוח התקופה הזאת אם אני מבינה אותך נכון הרי שיש סיכוי שעבודות הוידיאו ארט שלך בעצם היו שם לפני האחרות, אבל איני יכולה להיות בטוחה, כמובן, כי לא ראיתי אותן. למרות שדי סומכת על התחושה שלך כאן. ובשורה התחתונה – כל זה הרי לא כל כך חשוב, אם אתה עושה אמנות ומחובר למה שאתה עושה
אני מתכוונת - השפה החדשה של האמנות לא ממש מפתה אותך לחיות אותה

אמן: אני חושב שאני ממש ממש לא מנסה לחיות שפה חדשה, באם היא מפתה אותי ובאם לאו, אני חושב שיש לי את השפה שלי, השפה האינדיוידואלית שלי, שאכן התפתחה כתוצאה מלימודים וצפייה והעשרה וניסיון, אבל ממש לא מתכוונת
להיות שפה של שוליים או שפה של המילה האחרונה באמנות או שפה של
המיינסטרים. אני יוצר כי אני יוצר, ואני יוצר את מה שאני יוצר, בשפה הפרטית שלי, גם אם על פניו זה נראה נסיון להתחבר לשפה החדשה

אוצרת: עד כאן אתה פשוט אומר במילים אחרות בדיוק את מה שאני אומרת

אמן: גם אם זה נראה לך שאני יוצר במודע על מנת למכור עבודות. האסטטיקה שלי וקומפוזיציות שלי ורעיונות שלי, ממש לא נעשים במטרת שיווק, גם אם זה נעים מידי פעם למכור כמה יצירות, זה לא אני שמנסה להתחבר לארנק של הציבור, זה פשוט חלק מהציבור שמוצא ביצירה שלי משהו שהם רוצים ומתאים להם לסלון. ממש באופן מקרי. הצורה בה אני מבטא את עצמי מתאימה לכמה אנשים שמוכנים לשלם עבורה. אם את חושבת שאני יוצר במטרה להגיע לקהל על מנת למכור, את טועה לצערי בגדול, ואפילו קצת פוגעת בי! מה לעשות שמה שאני יוצר, נראה אולי קל דעת, או רדוד מספיק לעם ישראל? מה לעשות אם אני יוצר את מה שאני יוצר במטרה להגיד משהו, משהו עם קונספצייה וזה נראה רך או נעים או יפה או מתאים לסלון של כמה אנשים. מה אני פחות שווה אם היצירה שלי מדברת לבעלי ארנקים כבדים, לעומת דיעה של חוקר אמנות? מה לעשות עם
העובדה שהיצירה שלי בינונית מידי ונוגעת בפשטות מידי בפלח של רוב העם, שלא מבין את האמירה אבל מתחבר לצבעים או לקומפוזיצייה ומוכן לשלם על זה, למול מעטי העם ה"מבינים" באמנות או חוקרים אמנות שלא מוצאים
שום טעם כלל באמנות שלי. מבחן הזמן החברה והמקום ישפטו

אוצרת: גם כאן אין ויכוח ביננו. ואני גם לא חושבת שזה רע להתכוון למכור אמנות שעושים. גדולים ונכבדים עושים את זה וזה בסדר גמור. מורי ורבי – אומר שלא מעניינת אותו בכלל הסצינה הנוכחית של האמנות בארץ, הוא רק רוצה להתפרנס מהאמנות שהוא יוצר. כך שאם לקחת את זה לרעה – אני מתנצלת. אני לא יכולה לחשוב שזה רע. רק מעריכה שזה לא בהכרח יוביל אותך לגלריה טרנדית או גלריה נסיונית ואולי כן ?, אני לא נביאה, רק עושה הערכות ואוצרת תערוכות

אמן: לפעמים אנשים כותבים או אומרים משהו על עצמם, כמו שאמרתי לך , בכוונה לשמוע לגמרי את ההיפך, במטרה לאפשר לאחר לפרגן לו, או לתת גושפנקא. כשדיברתי על " מה לעשות שמה שאני יוצר נראה אולי קל דעת, או רדוד מספיק לעם ישראל? מה אני פחות שווה אם היצירה שלי מדברת לבעלי ארנקים כבדים, לעומת דיעה של חוקר אמנות? קיוויתי שתפרגני ותשללי את המילים שלי עצמי על היצירה שלי ה "קלת דעת" "רדודה מספיק לעם ישראל" " שהיצירה שלי "בינונית מידי" "ונוגעת בפשטות מידי" זו הייתה מבחינתי מעין פסיכולוגייה הפוכה שכזו, דווקא במטרה לקבל גושפנקא ממך, שאני נראה ביצירה שלי קצת יותר עמוק ומחושב לא בינוני, או פשוט מידי

אוצרת: היתה לי הרגשה שאתה לא אומר את זה ברצינות אז לא התעמקתי. חשתי את הפרובוקציה אז דילגתי עליה... ממש כך

אמן: מה איכפת לי אם אמן איקס או אמן וואי שלא מעניינת אותו הסצינה הנוכחית של האמנות בארץ ושהוא רק רוצה להתפרנס מהאמנות שהוא יוצר, אני מצהיר בזאת בפנייך ובפני כל העולם אם אפשר
אני לו הייתי אדם עשיר וללא כל דאגות כלכליות עד רמת הידיעה שהנינים שלי יוכלו לחיות טוב בעת לימודיהם באוקספורד, הייתי ממשיך ליצור, ולא לנסות למכור יצירות שלי, אלא לחלק אותן בחינם לכל מי שהתלהב מיצירה שלי כלשהי!!!! ולהתפרנס מאמנות בארץ נשמע לי פשוט מופרך לחלוטין, אין כאן לא מספיק ציבור שחובב אמנות, ואין כאן מספיק תושבים עשירים שיכולים ללא הניד עפעף לקנות אמנות!!! אז אנא אמרי לאותו אמן איקס או וואי , שאלו הם חלומות סרק וחלומות באספמייה!!! אני לא חושב שיש בארץ יותר מעשרה אמנים שמוכרים בתדירות יצירות שלהם, או מוכרים בתדירות יצירות שלהם שהמחיר שלהן מגיע למחיר שניתן להתקיים ממנו בכבוד. לא גרשון, שלצורכי מיחייה בכבוד חייב לעבוד כמורה לאמנות
ולא גרשון גרשוני שלצורכי מיחייה בכבוד חייב אף הוא לעבוד כמרצה לאמנות
ולא אף גר - שוני או כל אמן נחשב ופופולרי אחר מצליח להתקיים ולקיים משפחה בארץ, מאמנות

אוצרת: נכון, אבל כשאותו אמן איקס מדבר על להתפרנס מאמנות זה כולל את הסדנא שלו (שבה הוא מלמד) ופרוייקטים של פיסול סביבתי ועריכת סימפוזיונים שמהם הוא מרוויח כסף פה ושם. אבל בעיקרון אתה צודק והגישה שלך נכונה
את השפה שעליה אני מדברת שפת האמנות העכשווית רואים בגלריות המובילות היום ולומדים בבצלאל
אמן: את יודעת שגם בבצלאל ביקרתי ולמדתי עד שמבחירה נטשתי

אוצרת: יודעת

אמן: וכל הקטע החדש של האמנות העכשווית עם המיצבים והוידאו-ארט לא ממש מזיזים לי שהם הצורה והדרך החדשה של מה שנקרא האמנות העכשווית, ויחד עם זה בתהליך מחושב, לפעמים גם אני מעדיף להתבטא במיצבים או וידאו-ארט
אלו רק עוד דרכים לבטא רעיון, עוד דרכים שנחשבות חדשות, אבל רק בשיקול דעת אני אבחר באיזה מדייה ובאיזו טכניקה אני רוצה להתבטא וייתכן שאני אבחר בהדפס פיגמנטי, באותה מידה שביצירה אחרת אני אבחר דווקא מיצב
או וידאו-ארט

אוצרת: שוב, אין ויכוח ביננו. אני מכבדת לחלוטין את תחושותיך בנושא, וזה בדיוק מה שהתכוונתי כשאמרתי שאתה לא ממש רוצה להיות שם. זה לא מזיז לך, בעצמך אתה אומר . ואני בהחלט מכבדת את זה, כי גם בליבי יש לא מעט על חלק מאותה התנהלות של קברניטי האמנות העכשווית בארץ

אמן: המקום הזה שם, מבחינתי הוא אותו כאן, שיכול להיות שם או כאן
כאותו מקום שממנו פורצת יצירה. בדיוק כמו ההסבר הארוך על המיצב שלי שראית, אני יכול לכתוב הסבר ארוך ומפורט לגביי הטעמים והסיבות כמעט לכל יצירה שלי!!! גם אם היא רק הדפס פיגמנטי. ואני יכול לייצר הסברים מפורטים גם לעבודות שנעשו באופן אינטואיטיבי

אוצרת: מאחר ואני עצמי לפעמים מרגישה, אולי אפילו אסור לי לומר את זה, שהמלך הוא עירום מדי פעם - אז אולי אני לא האדם הנכון להסביר את זה... קשה לי להגדיר את זה במדוייק אבל בתחושה שלי אתה באופן קצת מקרי נשאבת לזה, אבל אולי אני טועה ואתה באמת בדרך לשם

אמן: אנא הסבירי לי את עיניין המלך העירום, מה את מרגישה לפעמים שהמלך הוא עירום, מי במציאות הוא המלך העירום בדימוי שלך

אוצרת: חלק מן האמנים החביבים על המימסד האמנותי בארץ
וחלק מהאוצרים המקובעים בתפישה שלהם
וחלק ממבקרי האמנות בארץ
ובעצם המכונה הלא משומנת של אספני אמנות

אמן: האם לא הגיעה השעה למהפכה כנגד יורשי העצר הלקטורים והאוצרים והאספנים מהממסד שעושים את הסלקצייה הטרנדית ומותירים מאחור את מי שאין לו קצה חבל או פרוטקצייה
גם אם הוא גאון אמיתי ומוכשר בחסד

אוצרת: אתה צודק לחלוטין

אמן: בתחושה שלך שנשאבתי לזה באופן קצת מקרי, את לא טועה. כי מבחינתי הכל מקרי. הכל צירופי מקרים. את לא הכרת אותי בזמנו, אבל כבר לפני שנים הצגתי בתערוכה וידאו-ארט מגניב לאללה. ואני יוצר וידאו-ארט כבר מסוף שנות השמונים!!! זה לא שנשאבתי לזה באופן קצת מקרי, זה פשוט נבע מתוכי באופן אמוציונלי ויותר אינטואיטיבי, אינטואיצייה שרק בדיעבד קולעת כיום למה שנקרא אמנות עכשווית! ובסוף שנות השמונים, אלו היו זמנים שאם היית שואלת אוצר או אוצרת לגביי הצגת וידאו-ארט, היו מביטים בך במבט שואל, תוהה, לא מבין על מה את מדברת! אותם אנשים שאם תראי להם היום וידאו-ארט הם יעוטו עלייך

אוצרת: אני אומר משהו מאד בזהירות: להערכתי, אם היית מגיע עם חלק גדול מן העבודות שלך לאוצר טרנדי בתל אביב סביר להניח שלא היו מציגים אותך כל כך בקלות כיום

אמן: מי שם על אוצר-טרנדי? אני בכלל לא רוצה להיות בטרנד כלשהו, זה נוגד את השקפתי ומטרתי, אני רוצה להישאר טרנדי לנצח, אז אסור לי בכלל להתקרב לאוצרים טרנדים! שהרי הטרנד זה דבר משתנה כמו מגיפה

אוצרת: אכן ! גם בענין זה אין ויכוח ביננו

אמן: אני מרגיש שאת מחפשת לעקוץ אותי

אוצרת: באופן מוחלט, חד-משמעי וגורף – לא

אמן: אבל מה באמת איכפת לי אם אוצר טרנדי, בתל אביב יסרב להציג אותי, אם את עצמך מצאת לנכון לאצור אותי, וכמוך לפנייך אוצרים אחרים...אז מה הפוינט? שסביר להניח שלא היו אוצרים אותי ומציגים אותי כל כך בקלות כיום, הנה, משום מה את עצמך אצרת יצירות שלי במסגרת זמן שעדיין רלוונטית למה שנקרא כיום. לא??? אז מה? מישהו שיחד אותך לאצור אותי? מישהו החליט במקומך ומעלייך לאצור אותי??? את יודעת מה, אנא הסבירי לי, לא למה אוצר טרנדי לא יאצור אותי, אלא למה את כן אצרת אותי

אוצרת: כי אני לא אוצרת טרנדית! אני לא תל-אביבית ולא מרגישה מחוייבת לכללי ההתנהלות של המרכז, זה המכתיב את מה שקורה היום בתחום האמנות העכשווית בארצנו הקטנטונת. זה בדיוק מה שאני מנסה לומר לך. שגם אני לא שם

אמן: אז רק כי יש לי עיניים יפות? ואני חשבתי שמטרה נעלה של אוצר זה לגלות צורות חדשות או אמירות חדשות בשדה האמנות. ואני כן חושב שהתערוכה בקיבוץ חוף מיבטחים הייתה אמירה חדשה, שאצרת, אז שוב למה אצרת אותה, מה מצאת לנכון להציג אותה. זה באמת מסקרן אותי. אגב אני חושב שחלל הגלריה בה הצגתי וכך את נחשפת ליצירות שלי דווקא די מקורב גיאוגרפית למרכז, ולתל אביב. בדיוק כמו החלל של גלרייה מטרו-פוליסיה שראית בו תערוכה שלי נמצא ממש ממש במסגרת העיר תל אביב – גיאוגרפית גם אם קצת נמצאת בשוליים ובכל זאת שם ראית את היצירה שלי שכינית אמנות עכשווית

אוצרת: גם אם אסכים איתך שאכן אוצר צריך לשים לו למטרה לגלות צורות ואמירות חדשות בשדה האמנות – אני עושה את זה לגבי שדה האמנות שלי, כלומר – לגבי הקהל שלי, גם משום שהידע שלי באמנות הוא תיאורטי ביסודו, ורק הניסיון מלמד תמיד להערך לבאות וגם אם את האוצרות למדתי באופן תיאורטי, אני יוצרת בעצמי מתוך ידע רחב אופקים או אם תרצה לקרוא לזה מוזה או השראה שמבוססת עם השלכות וציטוטים של האמנות וקורותיה. ומה שאצרתי נאצר כפי שהיה צריך להיות. מה לעשות, אני מציגה מה שנראה לי חדש עבורי ועבור הקהל שלי ובעיקר מה שנראה לי שיעניין אותם, יפרה אותם וייגע לליבם ובנשמתם. וזה גם מה שמצאתי בעבודה שלך. לגבי הקרבה של החללים הפריפריאליים לעיר – בתיאוריה זה נכון אבל בארצנו הקטנטונת גם הגלרייה בקיבוץ תל-גפן היא פריפריה יחסית לתל אביב וכך גם הגלרייה בקיבוץ חוף מיבטחים, עד כמה שזה נשמע מופרך. ואני הוזמנתי לתערוכה שלך כנציגת הפריפריה...!! היה מעניין לשמוע מה יגידו לך אבל אתה עשוי להיות מובן מדי לטעמם, לא פרובוקטור בעבודות שלך, לא אומר או עושה משהו שמעולם לא נעשה

אמן: באמת נו...אם הצגת ואצרת אותי, את העבודות שלי בנוגע למה שאת טוענת שהקהל הפריפריאלי ראוי לראות ולהנות , האם בחרת להציג את זה כדי לחשוף את תושבי הפרובינציות לאמנות שאינה רלוונטית כיום? או בחרת להציג את זה כי זו כן יצירה שטרם נעשתה, שטרם נאמרה, ושכן רלוונטית למושגים של האמנות הפוסט מודרנית או העכשווית
ואם לא, אז למה כן אצרת את זה? אני לא תופס אותך. את מדברת כאילו את לא מכירה אותי, כאילו לא ראית בעצמך יצירות שלי, כאילו לא נחשפת ליצירתי בתערוכה בקיבוץ חוף מבטחים, למה אצרת לי תערוכה אם גם בעינייך היא לא אמירה או צורה שטרם נאמרה? את מדברת כאילו לא ראית תערוכות שלי
כאילו לא אצרת אותי. אני לא מבין את הסתירות האלו. מה שאת אומרת לי
לא ממש נתן לי הסבר האם אצרת את התערוכה כניסיון לחשוף את תושבי הפרובינציות לאמירה שטרם נאמרה, גם אם היא לא טרנדית. ובכל זאת אמירה שטרם נאמרה

אוצרת: רק הבעתי דיעה על השלב הנוכחי, של עבודה רבה מסוג אחד (אולי גם מושפעת מאד מהרצון למכור. החשיבה באמנות העכשווית לא עוסקת בזה אלא בשלב הרבה יותר מאוחר אליו מגיעים או לא מגיעים

אמן: נו, שויין... אז הגעתי או נגעתי באמנות העכשווית במיצב שלי
ואם אני אמכור את המיצב, זה אומר שבכל זאת אני עונה על הדרישות של
המעמד הבינוני והבור, במטרה למכור מאשר להתבטא? ואז אני שוב פסול בעיניי חוקרי האמנות
וואלללה מה אומר ומה אגיד, כנראה יש לשבת שוב פעם על כוס קפה או שתיים להבין את הפערים בתפישה
את יודעת משהו, יש לי רעיון
אני חושב שזה רעיון גדול
אבל אני אצטרך לזה תמיכה וקצת פרוטקציות

אוצרת: על מה אתה מדבר
איזה רעיון

אמן: את זוכרת את התערוכה שבכל ספר של קורות האמנות
מזכירים אותה כתערוכה שעשתה את השינוי הכי גדול בתפישה של האמנות

אוצרת: אתה מתכוון לתערוכה שקבוצת האימפרסיוניסטים עשו בפאריז

אמן: קלעת בול
נראה לי שגאונים חושבים על אותם דברים
על כל פנים
זה משהו שנראה לי כאילו הוא מתהווה בתוכי המון זמן

אוצרת: אז מה בקשר לתערוכת האימפרסיוניסטים

אמן: אני חושב להתקין אולם ארעי
מקירות גבס
על כל השטח של הכניסה למוזיאון תל אביב-גפן
בדיוק בעת ולקראת פתיחה של תערוכה נחשבת שביום הפתיחה יבואו המונים
גם עמך, אבל גם כל מבקרי האמנות ובעלי הגלריות
וליצור בתוך החלל התחום הזה מהגבס
רטרוספקטיבה שלי
עם ציורי שמן
ציורי אקריל
הדפסים פיגמנטים
מיצבי וידאו
מיצג
פסלים
ולהציג כאמן שלא התקבל להציג במוזיאון
להציג ברחבה שלפני המוזיאון
ולייצר משהו שיגרום לאנשים לפקוד את המקום
אני אצטרך תאורה טובה
וכמה אנשים טכניים
ובעצם לעשות הפגנה
מחאה
עם אישור של המשטרה והעירייה
ושכל האוצרים הבני זונות תסלחי לי
וכל מבקרי האמנות
ובעלי גלריות
ואוטוריטות ואושיות הארץ
יכנסו
ויראו את מה שיש לי להראות
ומי שיאכל את הכובע
יהיו כל אותם סקפטים שנמצאים במעמד של אוטוריטות
ושולטים בבחירותיהם מי שיש לו פרוטקצייה מתקבל להציג בחללים ממסדיים
ומי שאין לו
שיצטרף אליי
אם הם לא יבינו שזה צעד שבמהותו מתייחס לאמנות בכובד ראש
במיוחד בגלל הדימיון לתערוכה של האימפרסיוניסטים
שכולם צחקו עליהם
ואחר כך התברר שחלק מהצוחקים
אכלו את הכובע
ובלעו את הצפרדע
אז ההיסטורייה תחזור על עצמה כמו שקורה בעולם הזה
רבותיי ההיסטוריה חוזרת
בכל אופן
אני חושב שהאימפקט והרושם יהיו חשובים וחזקים מספיק
כדי להתקבל אחר כך להציג
בתוך המוזיאונים
זה כמו מועדון שמחוץ למועדון
שיהפוך למועדון שבתוך המועדון
זה יהיה כמו פרשת השרוף
שהוציא דיסק שקנו אותו אנשים בעלי חמלה
ורק אחר כך התברר שזה היה צעד שיווקי

אוצרת: אני ממש לא יודעת איך אפשר לעקוף את כל הבירוקרטיות
אבל אם תרצה
אני אאצור לך את זה
זה נשמע לי כמו חוויה מרתקת
מכדי להזניח לטובת אוצרת אחרת
אני יכולה לראות
את זה מול העיניים
זה נשמע לי מבריק
ובכל זאת
צריך קונספצייה

אמן: ישנה קונספצייה, הקונספצייה היא מהפיכה

אוצרת: אני איתך
אנחנו הולכים על זה
אני מוכנה לספוג את כל הריקושטים והביקורת
זה נראה לי צעד על זמני
אני איתך
אתה רואה
כשאתה קצת חושב אתה כבר ממש חלק מתוך האמנות העכשווית
ואם אמרתי קודם שהיצירות שלך לא בועטות ולא בוטות ולא מעוררות
אני לוקחת את המילים חזרה
אני חושבת שצריך עוד לעגל פינות
אבל זו וודאי המילה האחרונה

אגלי זיעה מכסים אותי כטל על דשא חולה חוסר שליטה

לא גיליתי את המושג נפש כי אני חולה נפש
אני חולה נפש כי גיליתי את הנפש
אני מרגיש רע! רע מאוד
גיליתי לילדה בת 14 את חוקי הנפש. היא רק בת 14
ומה היא תחשוב? היא עלולה להשתגע
ובכך אני עלול להרוג
אני חייב לכתוב את זה. אני חייב לגלות
ועלולים להגלות אותי! בארצות הנכר לא אוכל להיות
טל הביטה במיטה, טוב, ברור, היא טל
אך לפני כן חשבתי שעשתה כן
כי היא בת 14 וכלוליטה מתגרה
לא
היא פשוט טללים קרירים על עשב בשעת שחר
בשחר נעוריה, טל הופכת אלוהים קטנה
ואני, חושף בפניה מערומי שפה זרה
פושט מסיכותיי ומגלה את מחקריי בהם התכסתי, מפני מה
ברצוני לחשוף נפשי חשפתי שפתי ובשפתי ערום ועירום אנוכי
לבוש חליפת מילים נאה התפורה למידתי
מידה כנגד מידה. מיידה אבני חושן יקרות מפז בנערה
אני תופס את עצמי מתגרה מגוף של נערה, שטרם הגיעה לגיל
שטרם הגיעה לגיל שאפשר להתחיל את הידיעה
אני תופס את עצמי בחזקת מטורף, בחזקת אנס
בחזקת סוטה
מגלה סודות נפש ומייחל להתפלש ולחדור ולקרוע
נערה , ספק תמימה, ספק בתולה, ספק ילדה
איך היא הגיע אליי ומאין איני יודע
אך היא פה יושבת על קצה מיטה, נושכת שפתייה
ומאמינה לכל מילה
אני לא מאמין, אבל אני מפתה ילדה תמה, לי זה רק מין זמין
לה זו הפעם הראשונה שהיא תדע שזו הייתה הפעם הראשונה האחרונה

Tuesday, May 09, 2006

ככה אני מזהה אותך האמא הכי יפה





אמא, את נותנת מידיעותיך כל שניתן והגיוני לקלוט
את צלולה במחשבתך, את יודעת לביים ולדייק
לנתח את הדמויות, לתת עומק לדמות על מונולוג במחזה, וצעד קטן לשחקן, להבין אותך ואת הטכסט מלא עניין
בין אם זה איש או עלמה, בין אם ילד וזקנה המעוניינים להגיע ללמוד משחק ולחדד אסוציאציות, או להשתתף במעגל פסיבים או אקטיבים, לקלוט סאב-טכסט או תת-טכסט, להגיע לקליימקס באימפרוביזציות

יש בך סימפטיה ואת מניבה ומקרינה
אמפטיה
ותמיד יש לך כוח להמשיך לתת, לתת,לתת, זהו יעודך
נותנת אותה כל קילו- אהבה
כשאת המפוגגת מתחים ופחדים בילדים
באוסף של בדיחות
צולפת וקולעת לקול הצחוק הגואה, של זאטוטים

השיחות הפתוחות והאינסופיות שלנו על כל נושא מזדמן
כי איתך תמיד נושא מזדמן, מהתפוצצות אסוציאציה
לאלף אסוציאציות
ולצעוד לפרום אותן
אחת אחת
מה נבע ממה
ולהצליח להגיע לאסוציאצייה הראשונה

היכולת שלך לעשות ג'אגלינג עם חמש ביצים
ועדיין להיות בקומוניקציה
תוך כדי בישול
תוך כדי שיחת טלפון
תוך כדי הקשבה לי ולרדיו
ותוך כדי צפייה בטלוויזיה
איזו גאונות של קואורדינצייה
איך את עושה את כל זה אמא
אמא הכי טובה לי
הכי טובה
איך בנית חייך כתמצית תכלית טלית כל בית, בנית בית שהוא סמל
סמל בית, לכל בית השואף להיות שם דבר
כי את מצליחה, בצינעה
לשנות חיי בני אדם
שחשבו שהם כל כך שונים
ואין ניתן לשנות אותם ואת דפוס התנהגותם
לקבל את העולם באהבה, מתוך הבנה ונתינה

הגאווה שהאישה, היפה, והחכמה, והאוהבת, מסתובבת איתי, בחיבוק בכל פינה, בכל שביל, בכל צומת, בכל כביש, בכל עלייה, ובכל מסלול מלכים, בוואדיות ובגבעות בשפלה ועל החוף
במושבים נידחים, שיכולים להיות באוזבקיסטן, ובמחוזות אנגליה סקוטלנד אגם לוך נס , או יישוב הסקי בטין לליק באלפים הקפואים המתמוססים מן הסתם, מהתחממות העולם
בידיעה שאת יפה, אך יש בך שכל
ויודעת את שהחשוב מכל הוא אופי! ולא הבל
ואופייך כסוסה אצילה
אופייך של אישה בת אלפיים שנה
עדיין עם קוקו ויחפה מהלכת בחוץ כמו בקיבוץ
אופייך שלא נוטש את פצועי אהבתך, בכל מקום שבו תלכי
כי לא ניתן שלא ליפול בקיסמך
קסמך שבנגיעה רכה וטון לוחש
מחלימה חולים
נותנת אומץ לפחדנים
מאתגרת להתמודד עם החיים
פוקחת עיניי עיוורים
מהלכת את הנכים

יש ביננו,כל מה שבין אם לבן
ויש ביננו שבין עמית לידידה, כמו חבר וחברה ותמיד יהיה ותמיד היה

אני אוהב אותך
נדהם מאישיותך
מתפלא מיופייך
נפעם מתיחכומך
נגנב מהשטף והאסוציאציות והספונטאניות
שלך
אמא יחידה שלי

אוהב אותך בכל כולי, בכל נפשי, בכל גידי ובכל נימיי
אוהב אותך בכל כולי, בשאיפותי ונשיפותי, ונשימותיי
בדמי ובליבי , בשכלי וגם בתוך המקום המודע להבלי ולטיפשוטי

את עוף החול
הקמה משינה
עד קץ כל הקיצים
עד גוף יהפוך לתענוגות מזון
של אמא אדמה
ואלהים
האותיות מגבילות
השנים חולפות
וכשמביטים יום יום
לא חשים בשינויים
מזהה אותך אמא
כמו רק אתמול
ישבנו על החוף בסיני
חול מים אלמוגים וצדפים
ואנחנו חולמים
ושמש יוקדת

ושנינו שרים יחד במכונית
ומחייכים

שיר של ק. פוסטל

זה עוד לא התחיל
זה עוד לא הסתיים
זה עוד לא היה
זה חלף בשנייה


זה עוד לא התחיל
זה עוד לא הסתיים
זה עוד לא היה
זה חלף בשנייה


זה עוד לא התחיל
זה עוד לא הסתיים
זה עוד לא היה
זה חלף בשנייה

וזו האהבה
ובצילום הזה שלך
בין כל השנים
כל השינויים
ככה
ככה את הכי יפה
ככה את הכי יפה
ככה אני מזהה אותך
במבט הזה
בטוב הלב המנצנץ ממנו
ממך
זהו המבט
שמזהה לי
שאני הוא בנך
זהו המבט והיופי שאני מזהה
אמא
זה המבט
זוהי אמא
כן
זו
אמא

וכולי גאווה
להיות בן של אמא
ולאן שלא תלכי
את המבט הזה אדע לעולמים
זהו המבט
והניבט מהמבט
זו את
אמא
אמא
אמא
שאין מה להגיד או ללחוש
חוץ מכך
שכך
את הכי יפה
ככה את הכי
אמא

את הצילום שלך הוספתי בלי לשאול לרשותך
כי רציתי לחלוק עם כל העולם
את יופייך ואופייך המשתקף לי ביופיך
ושכולם יידעו
זו האישה שבצילום
היא אמא
שהיא האמא הכי יפה והכי טובה
ושהיא האמא שלי
ואני חש גאווה

ואני יודע ומכיר אותך
את אישה צנועה
את נחבאת אל הכלים
את מחפשת את הזכות
לחוש בפרטיות
והתמונה שלך הזו
חושפת מי את
בכל רחביי האינטרנט
וגם אם תכעסי
או תחושי שפגעתי בפרטיותך
לא יכולתי להמנע
מלהכניס לבלוג תמונה
שלך
כי זו התמונה
שכבר כתבתי
בה
את
מזוהה
בעיניי
כאמא אחת ויחידה
הכי יפה
וחבל לעולם וליקום לפספס
את הזכות
לראותך
כי כמו כוכב שביט
את מפציעה אל העולם
כמו פרח עדין ומסויים
שפורח
או חולף
בעולמנו זה
פעם באלפיים שנה ואולי קצת יותר מזה
אז עם כל הצניעות שלך
התמונה שלך כאן
כי אני הוא בנך
שלא יכול שלא לחלוק עם העולם
את השתאותי מרוב יופייך וקסמך
אני גאה בך
ואני לא צנוע
אני יהיר
ולא תמיד זהיר
ומתגאה
בשחצנות פרופר
שזוהי את
יפת מבט
אמא שיש רק אחת

Monday, May 08, 2006

ככה צילמתי את אמא כשהיא קיבלה הודעה על מותי

הייתי הדבוק למעלה מ10 שנים לפני שהשרוף היה השרוף

המיתולוגית


שנים על שנים
כמו שיניים כואבות
עבים בשמיים
ואין מים
שנים על גבי שנים
אני נזכר
שאת זו שאהבתי
אני לה זר
וזר פרחים
שרציתי לקנות לה
באותן השנים
כבר הצהיב ויבש ורקב ללא מים
תפילה קטנה לשמיים
שאזכה למימי תשוקתה
אל פעור רגליה לשוב ולזחול
אלקק שתגנח אביונה ולזרוע בה כחול
שנים על שנים
ואין היא בחיי עוד – גם לא הייתה באמת מעולם
בתוך העולם הפרטי שלי
המסוכן
חיה חיים אחרים
חיה חיים זרים לי – שחקנית תיאטרון
חיה חיים שרציתי לחיות – אך נותרתי אביון
ואל דבש מנעמיה ללקק ולינוק
הו, שדיים קטנות, עופרים
לזו שאהבתי
בת העור והאור הזהוב לגעת לחוש ללוש לאחוז
היא החיה חיים אחרים וזרים
גם זר ריחני של קוצים
לא יסביר לה פנים
של אהבה כה גדולה
שנמשכת שנים
כמו שיניים כואבות
עם סתימות
צלקות על בשרי – קעקועים
כאב של שנים
על הפסד
אשת הנשים
כי לי נועדה אחת ויחידה
כבל עם ועדה לי היא
ולא שמתי עין להשגיח
ואיבדתי אותה לכל מי שהגיח

השכמתי אחר הצהריים
כחול כהה היו שמיים
התאמצתי לזכור
חלום
חלום שהפך שחור
השכמתי קום
אך לא השכמתי להרוג
את שהשכים להורגי
נותרתי בגפי
גופי פצוע מדמם
הנהנתי אל זיו וזהר שפתייך
כן, כן, כן כי כן
על שפתייך בשפתי
אני רוצה לפרוט ולנגן
כי את היחידה
זהר שיערך
זיו עינייך הקורן ומנצנץ
באור כחול כהה
כך כאן בהווה
אך הכל הפך חלום
עשר שנים אחרי הזוגיות
ועדיין רק עלייך אני חולם
הבנתי
היית לי רק חלום תעתועים
היית לי חיה יחידה
בין מאות אלפי מתים
ולא היית אומנם כך בחיי
אני עצמי
לא ידעתי מה הם חיי מה רצונותיי
מה יביא הזמן
או האם המוזה תמשיך
לבוא בלילות לבנים מהחלון
את היית לי במציאות
חמש שנים
שהיו חלום
היית כותבת
אני שלך לנצח נצחים
נצחים שנסתיימו בחלוף חמש שנים
לא היית בעצם מעולם
את דמות של שחקנית בדויה
בתוך חלום מתק שפתייך
שהתנפץ לי בקומי מהמיטה
כמו בועה
כמו בועה ואני בבבואה
ואני נביא המנבא כאן נבואה
עוד אזכה לראות את זהרורי שפתייך
ולשונך תזחל בפי
ולשוני החרוצה
תנסה כמו נחש
בתוך האגדה, לפתות אותך לטעום את פרי האהבה
גם אם תישארי לי
רק חלום מתוק צורב נוקב
שבמציאות
לעולם לא יוכל לשוב
שלעולם שנינו לא נוכל לשוב
וזה כבר לא מאכזב
וככל שאני חי את כל חיי
מיום פרדתנו
אני רואה ומבין את הקושי שלך
להיות איתי
וכמה דברים עשית
בלי לשאול
ועשית והיית למעני
אולי עדיף
הזכרון שלי אותך
בת עשרים ואחת
מלפגוש אותך
זקנה בלה
מתפוררת
ובפודרה מתאפרת מעלימה קווי זיקנה
אם לא נפגש בחיינו שוב
עדיפה לי העובדה
שהייתי לך
הפעם הראשונה
שהיתה הפעם הראשונה האחרונה שלך
מתוקה יפה פייה
אוהב אותך
עד צאת הנשמה
ועל מה שיש לסלוח
תודות לזמן הרודף את זנבו
סלחתי
מאחל רק אושר
ומיצוי הכשרון שלך
שאם היית גבר
הייתי אומר
את כל כך מיקצועית
את פשוט תותח
ואם תסלחי לי על הבוטות
התות שלך
היה התות הכי נכסף
כשהיינו יחד
וכשאני חושב כחול
אני חושב רק על תות אחד
על התות שלך
על הפרח שלך
הסגול ארגמני כחול
שרק בדימיון
ישאיר לי ערגונות
תשוקה
ותאווה
רק אלייך
מאז שהיית ילדה
ועד שסיימת את הצבא
ועד הפעם האחרונה
שלא ידעתי אז
שהיא הראשונה
עבורי להבין
שהסיפור נגמר
וזו לי
בתוך דבשך החם
הפעם האחרונה
תמיד תישארי
יפה
וחכמה
מוכשרת
וטובה
שיודעת להעניק ללא גבול
כוח
וכוח משיכה
ומשגל לוהט
עד אין נשימה
ואם פעם שאלת אותי
למה אני אוהב אותך
ולא הייתה תשובה ברורה או מספקת
ראי את כל השנים שחולפות
ועדיין הערך שלך
המיתולוגית
האהובה
מכל אחת אחרת
ורק איתך
בחלומי
אני רוצה
ביחד
תחת שמיכת הפוך
בליל גשם
ומי מרזבים
לזרום לתוכך
עוד מאה אלף פעמים
רק כך אני יכול
להשלים
את שחסרת לי
לא ליום אחד מתוך ימים רבים
אלא לילות שנמשכו
אלייך
מאז הפרידה
כבר עשר שנים
את לבטח השתנית
זה קורה לאנשים
אנחנו משתנים
ומי שאני זוכר כיום שהיא אותה אחת שזוהי את
לבטח כל משקל עולמך
וקנקנך
כבר לא ממש
תקפים
אך את לי
ולי יש מילה
כאיש מילים
את לי
אשת הנשים
וכן
אולי אני מכור
לכאב נעים
להזכר
שהיית
ושיצאת
מדלת חיי
לעולמים
ועולמות אחרים

מיתולוגית שלי סליחה
לא יכולתי שלא להוסיף תמונה
שכולם יראו
כמה שאת יפה
וכמה כואבת הייתה הפרידה

אם זה למורת רוחך
שוב
סליחה סליחה סליחה

זבוב...ב.ב.ב.ב

יש לי זבוב על הכתף, מרחף
מרחף ושב, ושוב מרחף

זבוב קבוע, זבוב אישי, זבוב שלי
הוא חג סביבי, מכוון אותי
כי זבוב אמת הוא

לא כמו זבובי השקר

זבוב, הוא נץ של אביונים

שלא כמו נץ של אצילים

הנסיכה מהסיפור שלא נגמר

בכיתה יא' הייתי מקורב יותר לבנות הכיתה
בנות הכיתה היו בשלב הפגנה שהן כבר מה שנקרא
בוגרות
בתוך המילה הזו
בוגרות
הסתתרו משמעויות
כמו מי כבר לא בתולה
מי שותה בירה בפאב
מי מעשנת סיגריות
מי נסתה כבר גראס
זו הייתה מן תחרות שכזו בינהן
אני הייתי התלמיד הכי גרוע בכיתה
אבל היחיד שרצה להתנסות באותם הדברים
שיהפכו אותי לשווה
או לגבר
ולא נער מתבגר

ערב אחד יצאנו אני וארבע בנות יצאנו לשתות בירה
בפאב תל אביבי שלא ממש ביקש תעודות זהות
לפני הגשת בירה לקטינים

ישבנו סביב השולחן
והתחלנו לשחק משחק ידוע
על פתח של כוס בירה הדבקנו מפית
על המפית הונחה טבעת
כל אחד מנקב בגיץ של סיגריה
כמה שהוא רוצה
אבל המטרה היא
לא להפיל את הטבעת

משמאלי ישבה בחורה מהכיתה שהיה לה קשר משפחתי
עם השחקנית ששיחקה את הנסיכה
בסרט על פי הספר
הסיפור שאינו נגמר
משמאל לה
ישבה
כן
אותה השחקנית
אותה השחקנית היפייפיה ששיחקה את הנסיכה
באותו הסרט

מצד השני שלי ישבה בת כיתה אחרת
ומימינה עוד בת כיתה נוספת

הקטע היה שאני הייתי הבן היחידי
והוחלט שמי שמפיל את הטבעת
חייב להתנשק חצי דקה
עם מי שיהיה הבא שיפיל את הטבעת
כל הבנות היו יפות
לכולן הרגשתי שאני נמשך
לא הייתה לי שום בעייה
עם הרעיון להתנשק עם כל אח מארבע הבנות הללו
אף על פי שקיוויתי
שהנסיכה תפיל את הטבעת
ושהבאה הקרובה אליי
לא תפיל את הטבעת
וכך אוכל אני
להפיל את הטבעת
ולהתנשק כמו בחלום
אבל במציאות
עם הנסיכה

ערכנו כמה סבבים שכאלו
התנשקתי עם זו שמימיני
אחרי שבכוונה הפלתי את הטבעת הראשונה
והיא כנראה הפילה את הטבעת מייד אחרי
כי היא כנראה מאוד רצתה להתנשק איתי

ואז הגיע הרגע הנכסף
הנסיכה הפילה את הטבעת
רק שזו שמשמאלי לא תפיל את הטבעת התפללתי
אבל היא כן הפילה את הטבעת
וכך נחסך ממני הסיפור לנכדים
כעסתי

בשלב מסויים
מתוך איזה שיעמום
הוצאתי מתחת לשולחן רבע מתכולת סיגריה רגילה
ואת הקצה שמציתים סגרתי
כך שזה נראה למראית עין
ג'וינט אמיתי

העברנו את הג'וינט הזה סביב השולחן
וכל אחת לקחה שאכטה
כשהג'וינט הגיע לנסיכה
היא טענה
שזה לא מריח כמו גראס או חשיש
ושזה כנראה סתם טבק

אני התחלתי לספר לה על היחודיות של הג'וינט הזה
שאין לו ריח
של ג'וינט
אבל הוא אחד היותר חזקים שאפשר להשיג

כעבור שעה
יצאנו מהפאב
שתויים מבירה
ואז זו שישבה צמודה אליי משמאלי
אמרה
וואוו כמה הג'וינט הזה חזק
ואיך שהיא מסטולית
ואיך היא יכולה להשיג כזה חומר משובח
כל השאר שתקו

הנקמה
הנקמה המתוקה שלי
שאותה בחורה שציינה כמה שהחומר הזה חזק
הייתה זו
שהפילה שנייה את הטבעת
אחרי שהנסיכה שישבה לידה הפילה את הטבעת
וכך יצא ששתי הנערות התנשקו חצי דקה
בלסביות מופגנת
או חוסר גבולות
בהעדפה המינית

ואז
למול שלשת הבנות האחרות
אמרתי ברייש גליי
שפיברקתי
ושזה לא היה ג'וינט
אלא סתם טבק
והיא הרגישה מושפלת במיוחד
לו הייתי זוכה להתנשק עם הנסיכה
אני חושב שהייתי נותר מרוגש מזה
ולא מוצא את רגע השיעמום
בו הפכתי סיגרייה
לכאילו ג'וינט

שפיות ואי שפיות ואי של שפיות


שפיות זהו מצב בו אינך חורג בשום צורה מהנורמה
נורמה זו תפיסה המשתנית מחברה לחברה
כמו שכל אינדיוידואל רואה את המציאות אחרת
הוא משתייך לקבוצה בה נוח לו לחשוב כפי שהוא חושב
והחברה שלו רואה בו חלק מהנורמה שלה

לכל קהילה יש מכנים משותפים לראיית המציאות
או להתנהגות בחברה במציאות
לשם השארותם באיזה מצב קולקטיבי משותף
מי שיחרוג מהקולקטיב או שיסוכל באבנים
או שיכונה חולה נפש
כי זו הדרך של החברה להזהיר ולמנוע את ההחרבה של עצמה
כל חברה וקבוצה או קולקטיב
פוחדים מטעמים שעלולים לפגוע בהמשך הקיום של הקבוצה
אילו בימי האינקויזיצייה בספרד היה מי שטען שהעולם פועל אחרת
מהפעולה שהרוב האמין בה
או הכנסייה שהיא המיעוט אך המיעוט השולט
מייד הייתה אוסרת אדם כזה או תולה אותו
ומצרפת לו גנאי של עוסק בתורות חשוכות
או עוסק בהעלאה באוב
או פשוט - לא שפוי
גם אם אחרי חמש מאות שנה מתברר שאחד שכזה
שצפה את פעילות העולם אחרת מהנורמה
אומנם צדק
אך בחייו ישב על דעתו בבית הסוהר
וכל זאת כיהוא עלול היה ליצור מהפיכה
שלגורמים השולטים לא היה מענה
או תשובה
או יכולת להמשיך את מעגל הקסמים של כינון חברה
ויצירת אמונה
למול חשיבה אחרת שסוטה מהנורמה
נורמה זה בעצם סם הרדמה
תהיה נורמטיבי תקבל מה שניתן להציע לך
תחרוג מהנורמה
תסוכל באבנים תקרא בוגד או אפיקורוס או חולה נפש
כדי שאיש מהקהילה השברירית לא ייקח אותך ברצינות
כדי שלא תוכל למוטט את ההיררכיה
אז אם אתה חולה נפש
זה משום שאתה מגלה סודות שכולם מעדיפים להעלימן מהעין והאוזניים
ואם אתה רוצה לשוב לחייק הקהילה
פשוט
חוק יסוד אחד
שתוק
פשוט
שתוק

ככל שאנו שואפים להיות כפר גלובלי אחד גדול
כך מצטמצמות אפשרויות הביטוי האישי
אם בחברה מסוימת אוכלים את גופת היריב ולו רק בכדי לחלוק לו כבוד
בכפר הגלובלי של סוף המילניום
דבר זה ניראה קדום וסוטה - ובמילים אחרות לא שפוי

אם בתחומי הכפר הגלובלי מתרסק מטוס בהרים רחוקים מיכולת גישה לחילוץ - המלחמה של היחיד כנגד אי השפיות היא האם לאכול את אלו שמתו כדי לשרוד
ובכל זאת גם למושג אי של שפיות יש כאן מקום
הלא היצר והרצון הבסיסי של כל אדם זה לחיות
על כן
לאחר שאדם שפוי מסרב לאכול משהו שיש בו משמעות חברתית של חוסר שפיות
הוא נכנס למקום הבסיסי שלו כאדם
לאי של שפיות
כשהוא בוחר לשרוד
גם אם הוא פעל בניגוד לנורמה והשפיות

לעומת זה, אי שפיות שהיא בכל מובן חריגה מהנורמה
יכולה להיות חריגה שכלל אינה מזיקה לזולת
אלה לשלטון
כמו בימי הנביאים
היו נביאי שקר
היו גם נביאי אמת
אך כל זמן שהנביאים לא הסתבכו עם המיסוך של השלטון
על העיניים של בני המקום לראות את סיאובם על חשבון העם
לא היה איכפת אם אחד הנביאים מדבר על מפלצת עם חמישה ראשים
וזנב מתפצל של דרקון אדום
שיבוא מצפון ויכחיד את צבי הים
איש לא סגר אותו על בריח עם תרופות
עד שהוא ייצא מהפסיכוזה שלו

פסיכוזה זו תופעה מורכבת בה אנשים יכולים לפתע לומר בשנייה של הרף עין
כמה ספרים יש במדף ספרים שמעולם לא ראה
או כמה גפרורים יש בקופסא שכבר השתמשו בה
והראו לו אותה לשנייה וחצי
כמו בעצם סוג היכולות של אוטיסטים
ובכל זאת בפסיכוזה
האדם מסוגל לפחד ולרעוד מפני ציור אבסטרקטי שהוא רואה בו
את מלאך המוות
או הוא יכול להתמלא פחד
מצבע כלשהו
למשל להיות מבועט כשהוא רואה צבע ירוק
ואם הוא גר בכפר
ופוחד מהצבע הירוק
הוא לא יעז לצאת את ביתו
וכך גם לא יוכל ללכת לקנות מצרכים לביתו
ובשל כך הוא חייב להכנס למסגרת
שתדאג לו שהוא לא ימות מרעב
ובצורות אנליטיות לעזור לו להבין למה הוא פוחד מהצבע המסויים
ואז איך הוא יוכל בעתיד להתמודד עם הצבע
בעולם החופשי
אבל פסיכוזה היא תופעה לא קבועה
לא נמצאים כל הזמן במצב שכל פרט אומר משהו שמפחיד או מדאיג
פסיכוזה בהמון מקרים היא נגזרת של שימוש בסמים
שכשהם מתנקים מהדם בגוף
האדם חוזר לראות את המציאות כתמול שלשום

ובכל זאת
במהלכי האבולוצייה של האדם
שהתפתח ממצב של בעל חי
ככל בעל חי במצב הקדמוני שלו
הוא חש בחושים שלו את אותות האזהרה
מפני מתנכלים
או חיות טורפות
או אפילו פחד מרעיו הגדולים והחזקים ממנו
אז ככל שהתפתחנו למציאות של המילניום החדש
היינו חייבים לפתח פילטרים
ומנגנוני הגנה
מפני ראייה קדמונית המחפשת בחושים את הסכנות האורבות
והצחוק שהוא תגובה ותוצאה ישירה של הפחד הקדמון בו אנו חושפים שינים
הפך ללא מנומס ולא נורמטיבי
לצחוק מבלי לשים יד על הפה
בכדי לא לראות את השינים
אז ישנם חומרים כמו אל.אס.די
שפוערים חרכים במסכת ההגנות שלנו
ומראות לנו את הצורה הבסיסית של דברים וצורת קיומם בעולם
ואדם שיתאר תחת חומרים כאלו מה הוא חש או רואה או שומע
זה ישמע תלוש מהמציאות
זה ישמע כמו פסיכוזה
זה ישמע חריג לחלוטין מהנורמה
גם אם התחושות או המראות שאדם חש תחת חומרים שכאלו
בעצם מספר על ראייה יותר אובייקטיבית של המציאות
שאנו רואים כקהילה וחברה וקולקטיב את הדברים הללו באופן הסובייקטיבי
שלנו הדומה לכולנו כאותו הדבר
שונה לחלוטין מהדבר שהאדם החווה את הפסיכוזה הרצונית עם ה אל.אס.די
או הפסיכוזה
שהוא חווה כמישהו שיותר נויירונים ודופמינים מתרוצצים בראשו
בהתפרצות
מעבר לנורמטיבי
ועד איבוד השפיות

אילו בעבר הרחוק העלו קורבנות אדם על מזבח לאלים
וזאת בעידן בו בני האדם היו קרובים יותר לטבע ולטבעו של הטבע
הרי שכיום בני האדם ברובם
חושבים שאין אלים
וכי האל האחד היושב במרומים
מעדיף כקורבן - בעלי חיים ולא בני אדם
ושבני האדם יאכלו את הזבח בטכס ברביקיו
אין זה אומר שאומנם אין אלים
אין זה אומר שאין צורך בהעלאת זבחי אדם לאלים
וכמה שזה נשמע נורא לא שפוי
אין נימוק מדוע נמנעים מלהגיש במסעדה תינוק מטוגן

מצד אחר החיים על פני הכפר הגלובלי הולכים ומשתפרים לכאורה
או נוחים יותר
אחנו יכולים לחזות את מזג האוויר שיהיה עוד יומיים
אנחנו יכולים לקנות את כל הקניות שלנו ברשתות גדולות של מצרכים
אנו יכולים לטוס לחופש או לעסקים
בכל העולם במשך פחות זמן מלהגיע ליעדים אלו על ידי ספינת מפרש
כך שללא עזרת זבחי האדם התקדמנו לרמה מספקת כביכול

אך האם ההרוגים במלחמות אינם אותם זבחי אדם
ולמען מי או מה

אי שפיות בהרבה מקרים זה תהליך חשיבה העובר מגבולות השפיות לגבולות הלא נורמטיבי
לא נורמטיבי לחשוב כי בעת דיכאון אסור לאכול, כי לאכול דיכאון ממלא את הנפש בריק, המוביל לדיכאון גדול יותר - דרך השקפה של אנורקס - המובילה למות עצמו
אך מה היה הטעם לחיות בדיכאון
האם לשם התקווה שיום אחד הכאב יחלוף

אדם הלוקה בנפשו
חולה במחלה שהיא זהה לחלוטין לסרטן
אני מכנה אותה
סרטן הנפש
כל אדם בריא בעולם יגיד שהוא רוצה לחיות
בסרטן הנפש הסרטן משתלט על מה שנקרא הרצון
ומשהשתלט על הרצון הוא משבש את הרצון לחיות
והופכו לרצון למות
ואז גם החשיבה ודפוסייה משתנים
לכיוון של מציאת סיבות והצדקות ונימוקים
למה המוות עדיף

לא נורמטיבי לחשוב כי אנו שורפים תאים במוחם של הורינו
כשאנו מעשנים סמים
למעשה אנו שורפים את התאים שבמוחנו
אשר שימרו את דמות ההורים
אך בפועל אנו ממשיכים ונמשיך לעשן
גם אם אנו רוצחים בדם קר את הורינו
שהרי זו דרכו של עולם - דור עולה על דור
גם אם הדור הבא (המסומם) נחות מהדור הקודם
או עושה צעד אחורה מההתקדמות של דור ההורים

לפרק מילים ומשפטים להברות ואותיות
להלביש לכל אות משמעות אישית
לקרוא בראש את המילים והאותיות בכיוון הנגדי של שפת הכתיבה
המחשבה שאנשים בונים לעצמם
את המשפטים שהם אומרים כמו יורים כשולפים מהמותן
בתחכום בו הם הספיקו לבנות את המשפטים
עם יחס ומחשבה על כל אות ואות
זו תפיסה שאין מעלים על הדעת
כי המוח האנושי של כולנו נוהג בה
למעשה לכולנו אותיות
חשובות יותר
אותיות חשובות פחות
אותיות המסמנות את תמונת המצב
אותיות הפוגעות ברעינו לשיח
אצל רובנו מודעות זו אינה קיימת

האם בשל אי מודעות זו, המודע לכך אינו שפוי

אילו אדם היה מודע לכך שהוא נושא את אות שמו בצמוד לאות המסמלת את אלוהים
היה לבטח חש כי הוא יה' קטן בזכות עצמו
ומנסה לשחזר את הקומבינה האנרגטית כמה שיותר
כדי לשלוט יותר על המציאות שהוא קולט בחושיו ומשדר
בצורות התקשורת שלו
אבל אם אדם שואף להיות כאלהים
או אם הוא חש שהיותו במקום ובזמן מסויים משנה את
מה שקורה במקום
בדיוק כפי שהוא רוצה
וחש שיש לו יכולות אלהיות
האם הוא שפוי

האם אדם היושב כל חייו
על ספר הספרים קורא לומד מתפלל
לגורם אלהי שהוא מאמין בו
ואין הוכחה אמיתית לקיומו של אותו גורם שמימי
האם האדם הזה
שפוי

חוש הראיה הקולט את תמונת המציאות, גם משדר את תחושתנו או רצוננו
בפני אדם בעל מבט חודר
יש בני אדם היכולים לקרוא את עיניו ופניו
של אדם שמנסה בכוח להסתיר משהו
יש אנשים שהעיניים שלהם משדרות
כמו מסך טלויזיה את תחושותיהם
ויש אנשים שמסוגלים לקרוא את פני הפוקר
של כל אדם באשר יהיה
כאילו היו לססמוגרפים החשים את שנסתר מעיני הכלל

תנועות ידינו החשות בליטוף יכולות ללטף
במציאות שכזו אנו תחנות קליטה ומימסר של אינפורמציות
ידוע כבר שתקשורת זה השם הכולל לכל מעשי האמנות
לצורך דיאלוג עם מה שמחוצה לנו

אין לבני האדם שיני טרף
אף על פי כן הם אוכלים בשר
והמיעוט שאינו אוכל בשר
חושב כי הרוב אינו שפוי
או לפחות לא אנושי
ולא להיות אדם אנושי זה אומר להיות אדם לא שפוי
כשם שהרוב האוכל בשר חושב
שהמיעוט
המסתפק בטעם הירקות - לא שפוי
או במילים עדינות לא נורמטיבי
ומתחסד כצדיק שלבטח יום אחד צביעותו תתגלה

היש אדם היושב על כס השופט בבית המשפט
וחורץ גורלות, הבטוח כי שיקול דעתו
הוא הצדק בהתגלמותו - הרי שאינו שפוי
ומכאן יוצאות הדרכים למגינים ותובעים
שבמידה ושפתם קלה להם מרעיהם
יזכו או יחרצו גורלו
של הנאשם, האשם, או החף מפשע
עורכי דין שלשונם חלקה
דורשים יותר כסף מלקוחותיהם העומדים למשפט
ומונעים מכלל פלגיי האוכלוסיה הנשפטת לזכות בזכאות
הזהו עולם שפוי

הנורמה הזו, האם היא שיפור איכות חיי בני האדם עלי אדמות

המילכוד הוא כזה: האמת הסובייקטיבית של אדם פרטי היא אמת לאמיתה
והאמת שמכתיבה המציאות עם התפתחות התרבות בתחומי הכפר הגלובלי היא אמת
אז מהי האמת באמת

האם כחיי הים שם אלהים הוא אל הים
שם דג גדול אוכל דג קטן שאוכל דג קטן יותר
כך אנו חיים מחוץ למים

האם הגברים מתחננים למות במלחמה לאחר שהביאו צאצא
כחיי הזכרים של האלמנות השחורות
הלוחשים במעשה האהבה שלהם
תעשי לי את זה עד מוות

האם השחקן שיודע להביע את המחשבות הריגשיות שלו
בשיטת הרגש השכלתני
המרויח עשרה מיליון דולר
שווה יותר מהבחור הכחוש היושב בבית החולים
שותה מרק עוף מכובס בטעם של שתן, וחושב שהוא דולפין
האם חייו של זה שחושב שהוא דולפין
רעים יותר מחייו של שחקן הקולנוע המפורסם
האם חייו פחות שפויים או פחות אמיתיים

האם חייו של האדם שנותר תמיד הוא עצמו עם האמת הפרטית שלו
ראויים יותר לכבוד
מחייו של סכיזופרן בעל פיצול אישיות
החי מספר דמויות שלכל אחת מהן
אמת משלה, ורצון משלה
של מי החיים יותר מלאים או עשירים
למי החיים יותר מאושרים

היש דבר כזה אושר תמידי
או שמא ריגעי האושר הם ריגעיים
וחולפים כהבזק פלש במצלמה
האם החייל שהשתחרר על פרופיל 21
כי לא רצה להרוג בכדורי גומי
את העם הכבוש על ידי בני עמו
לא שפוי יותר
מזה היורה לכל עבר
במסגרת שירותו הצבאי

האם לצעוק אאוריקה מצאתי פתרון שעד כה היה תיאורטי
ולעמוד מול כל אנשי התחום שעוסק במדע הספציפי
ולהסביר את הפתרון עם סיכוי סביר שיהיו כאלו שירימו גבה
או יגידו שטויות במיץ עגבניות
אין כאן שום הוכחה
זה צעד של עוז או צעד של טיפשות או שגעון

האם לצאת למשימה בעורף האוייב
ולהשכב על גדר תייל שעל גבך יעברו חבריך הלוחמים
או להשתטח על הארץ כשתחתיך רימון יד שנזרק כלפי חבריך
זה צעד של עוז או טיפשות או שגעון

לי זה נשמע טירוף ושיגעון וחוסר שפיות
שהרי כבר נאמר
הרצון של כל אדם לחיות
מי יעשה צעד של מוות ודאי אם יש לו ערך לחייו שלו עצמו


האם יש תשובה חד משמעית לכל השאלות
או שמא אלו הן דילמות
שאין להן פיתרון
כיון שהן נובעות מהשקר הגדול ביותר
של עצם היותנו כאן בכפר הגלובלי
חיים על ערכי התורה והברית החדשה
המסולפות בידי רבנים וכמרים
ותורות אלו הן השקר הגדול ביותר

חולה רוח כותב עם האצבע באויר את מחשבותיו
איש רוח כותב בעט או באצעות מקלדת את מחשבותיו
החולה יחלוף מהעולם ללא זכר
ואיש הרוח יותיר את חותמו
בספריות או מוזיאונים
לעולמים

לא פתאום יום אחד נעשים חולי נפש
נעשים חולי נפש כשיום אחד מגלים את הנפש
מגלים את קיומה של הנפש

את הנפש מגלים כשמגיעים למקום
בו עומדת הגדר
של השפה והמילים וצורת התקשורת המקובלת
וחוצים אותה אל תוך חוסר השפיות
שהיא בעצם הנפש

יש הבדל בין לא שפוי לחולה נפש
שכן חולה נפש במקרים מסויימים
הוא אדם המגלה בעצמו שאיבד את דרך חייו
והמערה החשוכה בה הוא מהלך יחף
על גולגלות עטלפים ששיניהם דוקרות ופוצעות אותו
מייסרת אותו - הוא רוצה עזרה
הוא מוכן נפשית להתאשפז
לקבל עזרה למצוא את נתיבו מחדש
וליטול כדורים
המשפיעים על פעילות המוח
הוא נכון לכך במיוחד
אם בדרכו שלו זו בה הלך בביטחה
עד שנפל אל הפיר - נהג לצרוך כימיקלים
או מוצרים אורגניים
לשם תחושות טובות
או מרתקות
או שלוות
או סוערות
או לשם גילויים חדשים של יבשות נפש פרימיטיביות
ועתה כשהאינידאנים מקרקפים את ראשי המשלחת
הגלקטית שמצאה את היבשת הנעלמת הנקראת נפש
שולחים צי שלם לארץ המולדת כדי להביא
כימיקלים פסיכיאטרים בדומה לאלכוהול
או חומרות הכנסיה
עם צוות כמרים וממירי דת
לשנות את דרכם של הפראים
כדי להשתיק את השדים
כדי לרפות ידי מקרקפים
כדי לחבר את הילידים
לאלכוהול
ולזכות מהם בזהב
וכדי לנתק את
האיזוטריות
האינדיוידואלית
והנטורליסטית
בכדי לקשר את אותם ילידים
לדת
בכדי להתפשט על עוד בני אדם
ולהחדיר בהם את המציאות הקולקטיבית
של העולם המערבי
ולרדד את העולם מאינדיוידואליות
לקהילה עם ערכים משותפים
הנתונים לשטיפות מוח של הכנסייה
ולקיום חברה שנוח לשלוט בה
ולגרום למצב בו מרבית העם
עובד קשה ומרוויח מעט
כדי לחיות ולחסוך כסף
לנסוע לאירופה לראות אמנות
בזמן שהגורמים השולטים
יוצאים נשכרים ברווח כספי
בקנה מידה שלא נשמע שפוי או מציאותי
מה שבטוח, גורמים אלו יכולים לנסוע לאירופה
כמה פעמים בשנה שמתחשק להם

ושוב
כל זה בעוד יושבות חמישים נשים
על הריצפה באיזה כפר
ומפצחות אגוזים תמורת ארוחת הצהריים שלהן
ועוד מעט כסף כדי להאכיל את שלשת או חמשת ילדיהן
שבבוא היום יעסקו אף הם בפיצוח אגוזים

דוגמא נוספת לעובדה
שהעולם הזה הוא מציאות של קונספירצייה
היא למשל הסרט המצוייר פופאי
שהתרגלנו בתור ילדים לדעת
שכשהוא אוכל טרד
הוא נעשה חזק יותר
ולכן גם אנחנו רוצים טרד
אז מה שקונספירטיבי פה
זו העובדה שלגדל טרד זה הכי פשוט לגדל
מאשר גידולי שדה אחרים
וההשקעה הכספית בגידול טרד
היא הכי נמוכה מכל השקעה בגידול צומח אחר
ושוב יש מצב בו אנו נשלטים לחשוב
באופן דומה לאופן שמרבית הקהילה שלנו חושבת
כיון שאותו מזון
יוצר אותה תחושה בקרב אוכליו בדרך כלל
אז הקונספירצייה היא
שגם טרד לאכילה הופך את המציאות
למציאות קולקטיבית

או האם יש סיכוי שהאמן אנדי וורהול
התפרסם כל כך וידוע כל כך
רק משום שהוא יצר מצב
בו האמנות הופכת להיות שטחית
והקונספירצייה היא
הסכם שלו עם גוף כמו האף.בי.איי או הסי.אייי.אי
להתפרסם, מבלי שהשלטון יסכל את פרסומו
כל זמן שהוא יצור
אמנות שטחית! המרדדת את העם
ואז האתגרים של העם להגיע
לעומקים, הופכים חסרי חשיבות
ותליית רפרודוקצייה בסלון הבית
במקום אורגינל
זה ממש כמו תוכנית הפרברים האמריקאית
בה לכל משפחה דשא וחנייה לשתי מכוניות
על יד בית מעץ בו ישנם אולי שלשה חדרי שינה
וכל אזרח אמריקאי שואף לחיות כך
בדיוק כמו מיליונים אחרים
המהווים את המציאות הקולקטביבית
ומשרתים אותה בכל מקצוע קיים
כי זהו החלום האמריקאי
זו ההתגשמות של החלום האמריקאי

אז הקשר לשפיות או חוסר שפיות
הוא שאם חולה נפש במצב מוגדר של חוסר שפיות
יגיד שהעולם מלא קונספירציות
או שהוא לא מוכן לאכול את הטרד
בארוחה של בית החולים
כי זו בעיניו הייתה תעמולה קונספירטיבית
לה הוא לא רוצה לתת יד
ישר יקשרו אותו למיטה ויזריקו לו חומר הרדמה
או חומר הרגעה
מטשטש
חולה נפש וחולה רוח
זהו אדם שלא מסוגל לשמור את הנורמה
שלא מדברים על דברים שאסור לחשוב או לדבר
בעיני ובפני המציאות הקולקטיבית
כי מדברים שכאלו המגדל קלפים הזה
של הקולקטיב עלול לקרוס
ואדם ששהה כמה חודשים בבית מרגוע שכזה
לאחר ונטל כל כך הרבה תרופות
שכח כבר את הקונספירציות
או הבין בצעד לעבר השפיות
שהוא יכול לחשוב כמה שבא לו
על קונספירציות
אבל אסור לו לחשוף אותן או לדבר עליהן

אבל אם כבר קצת הומור רדוד
בסדר גודל של רדידות
הדפס של וורהול
אז
לעומת חולי הנפש ישנם המשוגעים
שהגיעו למקומות מסויימים בהיסטוריה האנושית,
שמו עצמם על כס מלכות כשהתחפשו לבונאפרטה.
ולא רוצים לרדת
מעץ ניסיונות הכיבושים
של נשים, של נכסים, של כל שידם משיגת

לעומתם ישנם המטורפים
אשר מוכנים לסכן את מולדתם במסירת ידע לאוייב
כי הם רוצים להיות קרובים לצלחות
של הטורפים הגדולים

אחרי אלה יש את הדפוקים בראש
אנשים מסוג זה הם אנשים קטנים
שלא איכפת להם להרים נבוט או לשלוף סכין
ולהכניס בראש
לכל מי שקילל את אמא שלהם
ולא ידע שאמא שלהם באמת זונה

ונותרו הפסיכים
שהם שילוב של נאיבים חדורי דת
שחושבים שבכל דבר הם רואים שטן
ואלה שפנאטים, שרוצחים במערת קבורה 80 בני אדם בשם הדת

וכל השאר הם הגרועים מכל
הם ניקראים בלעג
שפויים
וכל מילה נוספת עליהם מיותרת
פרט לכך שהם מעדיפים לקרוא
בשעות הפנאי רומנים רומנטים
ובשעות העבודה
לצעוק על פועלים רומנים
שהם משוגעים

בדואים


שעת לילה מאוחרת
עולמי הפך מואר לפתע
עת התפכחות בראשי
הבקר ,בקר יום א
אני
חייל בצבא ההגנה לישראל
המשרת כצלם צבאי
באתי לבסיס מטכל, מחלקת פרט, אגף כח אדם של צה'ל
חתמתי על נשק גלילון
מחסנית אחת
וקצינה אקדמאית בשם לילי
שעלתה מברית המועצות לפני שתים עשרה שנה

קיבלתי משימה ללוות את לילי הקצינה לשטחים הכבושים
בהתחלה לא זכרתי את תורת אחזקת הנשק בהצלב על גופי
וכולי כאבתי נורא
תוך שעות ספורות התרגלתי לנשק
כאילו הוא נשאר עלי מיום גיוסי
הנשק נהפך פתאם לסמל מין עבורי
כל כך אלגנטי
יושב על ישבני מאחור
או בקידמתי דוחק מתניי
ומתלבש על עצמותי
כאילו נועד לדשדש בהן לעולמים
חשתי כאילו חזרה אלי גבריותי

הנשק הפך יקר לי פתאם
גלילון תוצרת ישראל
סמל של כח והגנה
הופך אותי לאלהים על יד אזרחים
אני בחור מוזר בתור חייל
נעליים אדומות של צנחנים לרגליי
כומתת נחל ירוקה כצבע הדשא או המריחואנה לראשי
ותגיות "צלם צבאי" לכתפיי
חייל קרבי
וג'ובניק כאחד
רוצח נפשות בפוטנציה
ויוצר יש מאין בו-זמנית

הנסיעה לשטחים הכבושים עברה מהר
והותירה אותי מלא התפעלות
נסענו בכביש חוצה שומרון
אני-מחסנית בהכנס
נשק נצור
תנועת בוהן אחת מעבירה הנשק לאוטומט
תנועת יד שניה בזריזות דורכת
ומכניסה כדור ראשון לקנה
לא
לא מבצע הפעולות
רק חושב עליהן
ועל הכח האלהי המוקנה לי ביד

כמה אנושית היא היכלת לקחת חיי אנוש
כמה אלוהית היא היכלת לחוס עליהם
כמו ילד קטן שיחקתי בנדמה לי
ודמיינתי
חוליות ערבים בצידי הדרך
מתקיפות את כלי הרכב בו נסענו
ואני
מציל את לילי הקצינה האקדמית, מפניהם

השיחה עם לילי היתה קצרה ולא מרתקת במיוחד
היא נראתה לא פחות מכוער ממראה של חזיר
שומנים גדולים נוטפים ממנה
אפה הסולד מותיר
נחיריים פתוחים קדימה
אל המתבונן הנדהם
לא רציתי לדבר איתה
המשכתי לפנטז את גבורתי
בחיסול כנופיות ערבים
שהשליכו רימונים צהליים על הרכב הדוהר
בפנייה למרכז התעשייתי- לשם הייתי צריך ללוות את לילי
ראיתי מכונית משטרה ושוטר בודק רשיונות של נהג ערבי
הגענו למפעל דפוס

לאחר כוס קפה שהכנתי לי
(ובטוב לבי גם ללילי)
הודעתי בפומבי שאני יוצא לטייל באיזור
לראות את המקום, להכיר קצת
הרי מתי ייצא לי שוב להסתובב בשטחים כבושים מרצוני

לילי הצטרפה אלי לטיול הקצר וכך יצאנו
לילי
הרובה
ואני
כשהלכנו במעלה הרחוב הופיעו לעומתנו שני ערבים
לילי לא היתה בטוחה בערביותם
ושאלה בסגנון שהפתיע אותי
האם שני הדברים האלה ערבים
עניתי שאלה אכן ערבים
אבל הם בני אדם אדם ולא דברים
לילי היתה לרגע בעמדת כוח
מוגנת על ידי חייל עם נשק
חשבה לה על הפרעות בלנינגרד ובגדנסק
והחזירה עין תחת עין
לעם הכבוש על ידה
היא אפילו לא תיקנה את עצמה
ובכך אותי
בהסבר
שהיא התכוונה לדעת האם שני הדוורים האלה הם ערבים
אבל הם היו פועלים קשי יום
ולא דוורים
והם היגיעו לאיזור התעשייה בשעה מאוחרת
לבטח משום שעברו הרבה בדיקות ביטחוניות, של כוחותינו
ולבטח אחרי לילות
בהם חיילינו הטובים חודרים לבתיהם בשעת שנתם
בחיפוש אחר מבוקשים
נוכחתי לראות את הקצינה היהודיה
יוצאת רוסיה
שחוותה אנטישמיות בילדותה
והנה היא ימנית קיצונית שונאת ערבים בשל ערביותם
שונאת כי פוחדת מהם פחד מוות
ניסיתי להסביר לעצמי
ולאחר מכן ניסיתי להסביר לה
שאנטישמיות
מאז ומעולם נבעה מקנאה ומפחד
אך היא לא הבינה
לא רצתה להבין
ולא קיבלה
חזירה, בהמה טמאה

ישוב ערבי
ליד ישוב יהודי
ליד ישוב ערבי
ליד
......
בדרך ראיתי את הכתובות לגאולת פלסתין
ואנטי ציון על קירות הבתים
הכתובות היו ברובן מחוקות
אבל ראיתי

חזרתי למפעל עם לילי
לאחר שעברנו שוב ליד הצומת עם השוטר
והנהג הערבי יושב קשור עם אזיקונים
מאחורי דלת הסורגים של רכב המשטרה
היה בי ריגוש מהמקום
דווקא באותו מקום שהיה צומת מקשר
בין היישוב היהודי המוגן
לכביש המקשר ישובים יהודים
לכפרים ערביים

חשתי חלק מהקונפליקט

הותרתי את לילי הימנית קיצונית במפעל
וחזרתי, אני והנשק לצומת
ישבתי שם שעות על גבי שעות
מחכה

הייתי חייל מוזר מאד ובודד
כלי רכב שנכנסו או יצאו
הותירו מבטי אנשים בוהים
בוחנים
מסוקרנים למראה החייל הבודד
הדרוך
העומד בעמדת היכון
לכל מצב אפשרי בלב השטחים הכבושים
במיוחד ריגשו אותי כלי רכב צבאים
עם קצינים שהסתכלו בתימהון בחייל המוזר
עם התגיות המקצועיות
במקום שלא התאים לו
ולעדינותו
כל אחד מנסה לחשוב מי מיקם את החייל המסכן במקום שכזה
פה נרצחו אנשים
על הגבעה מעבר לכביש
במקום בו עבר עתה רועה צאן עם עדר עיזים
בדואי, חשבתי, וצדקתי
המלך הבדואי הלך בקצב איטי
עדר העיזים שמע לקריאותיו והלך על פי קיצבו
לפני העידן המודרני
עת לא התקיים המושג אינדיבידואל
יכול היה להיות מלך על בני אנוש
ממש כשם שדוד המלך רעה עדר צאן
מלך על עדר עיזים
מלך על בני אנוש
כאילו היו עדר כבשים
הרועה הבדואי הלך לאיטו
אדם אחד בלבד על גיבעה המתנשאת מולי, מעבר לכביש

מנסיוני בעבר למדתי שיש סבירות
כי באמתחתו שקית המריחואנה השבועית שלו
סיגריה מגולגלת
לסיגריה מגולגלת
לקצב האלוהים לקצב הקיום
ורציתי גם
חשבתי לצעוק לו
ווקאף ואללה באטחק
אינטי עראבי
תעאל הון
ייש עליקה כייייף
?חשיש
תביא מן אל כיייף שלך לפה
אך הרועה עבר עם עדר העזים שלו ונבלע במורדות הגיבעה

אני בצומת
עושה רושם של שומר מאד על המקום
על הצומת, על הישוב היהודי

לפתע היבחנתי בעדר עיזים נוסף שצץ לו מן האדמה
ואחריו עוד דוד המלך
בדואי זקן אחר
אשר הלך באותו נתיב
כשעיזיו מלחכות את שיחי הסירה הקוצנית
ובו בזמן מחרבנות גללים שחורים בעלי ריח מפתה
הם נעו במעלה הגבעה ונעלמו בבת אחת מעבר לרכס
היה ברור לי שיופיע, כשהופיע הרועה השלישי ועדרו
הפעם לא אפספס
חשבתי
ונטשתי משמרתי
הלכתי לעומתו
והוא ועיזיו לעומתי
הנה אני כבר מתחכך בעיזים השחורות המדיפות ריח עיזים
מסתכל באחוריהן של העיזים
המתייחסות אלי כאילו הייתי סלע יציב וסטטי
ומתפלא עד כמה נאה הוא החריץ
ממנו יוצאים הגללים הקטנים והשחורים האלה
אהלן... וסהלן... החלפנו איש לרעהו
אני אוחז בנשק הדרוך והנצור
והוא במקל הקדוש והעתיק מקל רועים
עזרתי לדוד באיסוף עיזיו
וכמעט פתחתי בנאומי המאולתר בנוגע לשקית המריחואנה
הבטתי בו מקרוב
הוא היה בדואי רועה צאן
שיש להעריץ את הפשטות של חייו
ואני חייל ירוק
חמוש בתת מקלע גלילון
דרוך ונצור
ילד מפוחד וכואב כאבים של חיים במוח מעורפל
והוא לא רואה אותי בבושתי ובפחדי
הוא רואה בי את המאיים
היהודי הכובש הרע ההורג
הוא לא פלשתינאי
הוא בדואי
הוא זה שישרוד אחרי ואחרי נכדי
ואחרי כל הפלשתינאים בעולם
הוא ישרוד אחרי גילגולים רבים
של אימפריות שיקומו ויפלו
עצרתי
הוא המשיך ואף לא הביט לאחור
לא מעניין אותו מי כאן ומה כאן
כל עוד לא פוגעים בו כנודד נצחי

רצתי אחריו וצעקתי לעברו
היהודים התבוללו בקסם המערב
בקסם החידושים של העולם הצועד לעבר מודרניזציה
היהודים המירו דרך חייהם הפשוטה
שהתקיימה על עשרת הדיברות
אתם, הבדואים
חיים על חוקי היסוד עד היום ובגלל זה

הבדואי העיף אלי מבט וחשף את שיניו בחיוך זקן
אני המשכתי בהליכתי אחריו ובנאומי
היהודים החרדים הם כדוגמא
לעם כולו שהחל להתפתות בעיקבות התשובות לשאלות
בעקבות החיים הנוחים והקלים
שאימפריות קמו ונפלו בגללם
היהודים החרדים פסקו מן המירוץ המטורף הזה
אך באיחור רב
עתה הם נשארו תקועים עם איסורים
שהנהיגו באמצע המירוץ
הם לא חיים על עשרת הדיברות
כי אם על שאלות
שעלו עם ההתפתחות במירוץ המטורף
בו הם נטלו חלק
המרוץ המטורף הזה מונהג מאז ומעולם
על ידי אימפריות שלמות
המאדירות את שמן
על פני העולם ומותירות אחריהן אבני מדבר שגולפו להתפורר בקצב בלתי נראה

הבדואי הזקן החיש את צעדיו. ואני -אחריו
החרדים שחושבים שהם יהודים
הם דוגמא לצאצא של אדם וחוה
שחשבו שהם נגסו מהתפוח יותר ממה שאלוהים יודע
הם חשבו שבמרוץ התרבות והשכל לשאול
הם ימצאו פירצה מגן העדן
(שיכלו של אלוהים)
וימצאו מקום טוב באמצע להשתקע בו
האמצע הוא רק אמצע ולעולם יישאר
אין לו גבולות. הוא אין סופי
החרדים פיספסו את ההתחלה
את הפשטות
את היצרים הטבעיים
אתם, הבדואים
הלכתם עם האלוהות שבראה אתכם
כמו שאתם היום, כמו שהיינו כולנו
בתחילת ההסטוריה, נוודים בני קיין
היהודים החרדים כולם נעצרו
באמצע ולא מקבלים על עצמם את הכשלון
שבטעותם

הבדואי הזקן עצר. הביט בי ארוכות ואמר: חרררררררררר
ואז המשיך בדרכו ביחד עם עיזיו
עקבתי אחריו בשתיקה עד שראיתי את המאהל שלהם
חמישה אוהלים גדולים. אחד עומד תחת עץ אלון עתיק וענק
שם אני אצלם מחר, חשבתי לעצמי

שם אצלם ואנציח את שביבי האמת הקיומית
מרגע שאני מתעד אותם
הם הופכים להיות חלק
מן המרוץ האכזרי לעבר השום מקום
ואני, שכה מקנא בצידקתם
מוכן להשמיד את האמת על פיה
גם תהילתינו עברה לה
כמו כל אימפריה שזמנה עבר
הכל ענין של תקופות רגעיות
חסרות חשיבות לעומת סלעי המדבר

חיפשתי בסביבות המאהל שיחי מריחואנה
חשבתי שאם אמצא
לא אצטרך לדבר איתם על מה שאני בעצם רוצה
ולמה אני מסתובב בתחומם
לא מצאתי
כל ההר עליו שכן המאהל
היה מכוסה טרסות מעשה ידי אדם
ידים בדואיות
בין הטרסות היו שתולים עצי תאנה
עמדתי בין האוהלים כמשקיף, כבוחן התנהגותם
עמדתי כמו שוטר עליהם
נשקי על אגן ירכיי מוצלב
יד בהדק
מאיים, אכזרי
חיים ומוות בשניה
והם נשים ותינוקות וזקן שבט אחד
כל הגברים רועים את צאנם
ואני כליגיונר רומי
דורש את מיכסת המס החודשית
הם מציצים דרך החורים באוהלים, מפוחדים עד אימה
בוחנים התנהגותי כמו מגששים להבין את מעשי
החייל היהודי הזה החמוש הזה שלא פוחד לנוע בשטח ההפקר לבדו
כבר שנים לא נראה חייל הולך לבדו כמטייל
כמתבודד בשטח רדוף קורבנות זה
אני השקפתי על דוד המלך היישר מן המאה העשרים
כמו היישר מהאימפריה הרומית
מיצג בכלי הנשק את תרבות הרג ההמונים המודרנית
מביט על אורח חיים קבוע ופשוט כל כך
עשרת הדיברות ששרדו במלואן
פלוס תוספת של - לנצח תנדוד
שרדו כתרבות שלמה שאין לה זכר מהעבר אך לעולם תיתקים
קיומה כאורח חיים
עדות טובה יותר מכל עמוד יווני הלניסטי המסמל תרבות
המסמל אימפריה, המסמל מירוץ אל הקידמה

כולם נפלו
כולם הפכו מלאי שינאה עצמית
על כי טעו טעות שאין לכפר עליה
הבדואים שראיתי
חיים כאן בשטחים הכבושים, באיזור מריבה תרבותית
בין האיסלאם הטועה לבין תרבות מערב הטועה כל פעם מחדש
היתה יוון
היתה רומא
היתה גרמניה
לכל עם היתה זכות של שביב שניה לשלוט לבנות ולהרוס
עתה זו ארצות הברית, על פיה שונו חייהם של
אנשי העולם המערבי כולו
מירוץ לחימוש לא קונוונציונלי
כמו פירוק המירוץ
הכל אומר בפה אחד מלא מקדונלד
תרבות העולם מושתתת על נידבכי המלחמות
הרס למען בניה כושלת מחדש
מודרניזציה מתועדת באומנות שיקרית ברגש שגוי
אני אומר לחזור לחיי הטבע
ההתמזגות עם הטבע מחדש
על אף שאפילו אני לא מסוגל לבצע בפועל
כי התרגלתי לחיי מותרות

בסופו של דבר
מהמירוץ המטורף יש סיכוי שיקראו את שמך באינדקס
של ספר עב כרס בנושאי אמנות
או כל דבר דומה אחר
האמנות גיבשה עצמה כחלק מן התרבות המערבית
לעומת ההנצחה העצמית בהתרבות, בדור הבא, בילדיך שיחיו כמותך
לעשות את הבחירה בין הרוב הטועה
למעט הנישכח, אך המתקיים לעולמי עד

אחר כך
כבר לא משנה כמה דיברתי עם לילי על אומנות
או על שמאל וימין כירוק ואדום
אין טעם להתחיל לפענח ולחפש
אין טעם להתחיל כי אני תוצאה של תרבות המערב

מחר אבוא עם מצלמה במקום רובה, וזה יהיה אותו דבר
מחר אצלם הכל ובכך אהרוס גם את שארית הטבע הקיים